כללים לניסוח צוואה עצמית בכתב יד

צוואה בכתב יד היא צוואה שנכתבת על ידי המצווה עצמו בכתב ידו הפרטי. כלומר לא מדובר בהכרח בצוואה שמנוסחת בשפה משפטית או בניסוחים של עורכי דין או שופטים, אלא בניסוחו האישי של המצווה, כפי שהוא רואה את הדברים.

סוג זה של צוואה, המעוגן בס' 19 לחוק הירושה, נחשב לדרך הפשוטה ביותר לעריכת צוואה. זאת משום שהיא קלה, נגישה לכל אדם ולא גוררת עלויות. צוואה בכתב יד אף יכולה לשמש את מי שמבקש שדבר עריכת הצוואה יישאר סודי, כיוון שזוהי צוואה ללא עדים, שיכולה להיערך כשהמצווה נמצא בגפו.

התחל בעריכת צוואה

גם מבחינת עלות עריכת צוואה, הרי שבעוד שעריכת צוואה על ידי עורך דין עשויה לעלות מאות או אלפי שקלים למצווה בדרכים שונות, הרי שעריכת צוואה בכתב יד לא עולה כסף. אבל חשוב לשים לב שלמרות שדרך זו לא מזמנת עלויות כספיות, היא אף נעדרת בקרה של מומחה כמו עורך דין, נוטריון או שופט שמוודא שאכן מדובר בצוואה תקפה וברורה, ושהיא מקיפה את כלל הנושאים שלמצווה חשוב להחליט לגביהם בצוואתו. 

כללים לעריכת צוואה תקפה

למרות שמדובר במסמך אישי, שמנוסח על ידי המצווה, צוואה בכתב יד חייבת לעמוד בכמה תנאים כדי להיחשב לצוואה תקפה, שהיורשים יוכלו לעשות בה שימוש כדין לאחר שהמצווה ילך לעולמו:

1. צוואה בכתב יד – כשמה כן היא. על הצוואה להיערך בכתב ידו של המצווה. הכוונה היא שאין להדפיס את הצוואה, אחרת היא לא תוכל להיחשב לצוואה בכתב יד. כלל זה נחשב ל"מרכיב יסוד בצוואה". בעוד במקרים מסוימים ניתן יהיה לקבל צוואה בכתב יד גם בהיעדר מרכיבים מסוימים (כמו למשל חתימה על המסמך), ס' 25 לחוק הירושה קובע שכלל זה הוא הכרחי. חשוב לשים לב שבית המשפט אף פסל בעבר מקרה בו אלמנת המצווה היא זו שכתבה את הצוואה עבורו, וטענה לסוג של צוואה הדדית. בקשתה לקיום הצוואה נדחתה, כיוון שכתב ידה אינו כתב ידו של המצווה.
2. חתימה על הצוואה – החוק דורש שעל הצוואה תופיע חתימתו של המצווה. החוק לא מציין במפורש היכן החתימה צריכה להופיע. אולם, כדי לוודא שהחתימה נמצאת במקום נראה לעין, אפשר ורצוי לחתום בכל עמוד. כך גם אם עורכים שינוי על גבי המסמך (למשל כותבים, מתחרטים ולכן מוחקים ומשנים) כדאי לחתום ליד השינוי כדי לחזק את העובדה שכותב הצוואה הוא שביקש לשנות. למרות שזה כלל חשוב, במקרים מסוימים בית המשפט יוכל להתייחס לצוואה בכתב יד כאל צוואה תקפה גם ללא חתימה, אם הוא הגיע למסקנה ברורה שהצוואה שייכת למצווה ונכתבה מרצונו החופשי. אולם, כדי להימנע מחוסר וודאות או מפגמים שונים בפרשנות הצוואה, רצוי לחתום כפי שהחוק דורש.
3. ציון תאריך – בנוסף לדרישת כתב היד והחתימה, לשון החוק דורשת גם כתיבת תאריך על גבי מסמך הצוואה. העיקרון הפשוט הוא שבצוואות הצוואה האחרונה שנכתבה היא זו שמתייחסים אליה (כי מניחים שאפשר שהאדם שינה את דעתו, ועם שינויים בחייו או בהתקרבו לסיום חייו, ביקש להוסיף ולשנות צוואות קודמות). לכן, כדי לוודא שהצוואה הכתובה בכתב יד היא אכן הצוואה האחרונה וכן שביל לוודא את אמיתות הצוואה יש לכתוב תאריך על הצוואה. על הצוואה יכולים להופיע מספר תאריכים (למשל אם חלקים ממנה נכתבו בתאריכים שונים).

חשיבות תקפות הצוואה

חשוב להבין שאם שלושת התנאים שהזכרנו לא יתמלאו, הרי שקיים חשש שהצוואה לא תחשב לצוואה תקפה וכשרה. במקרה זה, בהיעדר צוואה אחרת, נכסיו של המנוח יחולקו בין יורשיו על פי הוראות חוק הירושה. כלומר – גם אם הצוואה כתוב במפורש מהן בקשותיו המובהקות של המנוח, למשל הורשת נכס ספציפי לאחד מילדיו או סכום ספציפי למי מבני משפחתו, הרי שאם הצוואה מודפסת או לא ממלאת את אחד מהתנאים האחרים, החלוקה לא תעשה לפי בקשתו של המנוח כיוון שהצוואה לא תחשב לכשרה.

כיצד עוד ניתן להפוך את מסמך הצוואה בכתב יד למסמך נהיר ופשוט לפירוש?

מלבד הכללים הנזכרים מעלה, שאינם בגדר המלצה כי אם בגדר הוראות החוק, ישנם כמה שיטות שבאמצעותן ניתן להפוך את הצוואה לבהירה וברורה:

• פירוט פרטי היורשים – שמם המלא, תעודת זהות, קשר אליהם ועוד פרטים שיכולים לסייע.
• ציון כלל הנכסים השייכים למצווה
• הוספת אסמכתא לכך שהמצווה היה במצב בריאותי טוב אשר מבין את תוכן צוואותו וחותם עליה בדעת צלולה וללא כל אלמנט של כפיה.בעת ספק, רצוי להוסיף ולהשתמש למשל באישור רפואי תקף.
• כתיבה בשפה ברורה ועשיית שימוש בלשון ציווי – כדאי להפוך את מסמך הצוואה לכמה שיותר מפורש, ולא להשאיר נקודות עמומות שיגררו פרשנויות שונות. שימוש בלשון ציווי מקלה פעמים רבות על הבנת הצוואה. עם זאת, כדאי לדעת שבעבר גם מכתב שנכתב בידי המצווה הוכר כצוואה בכתב יד.

התחל בעריכת צוואה

הפקדת צוואה ברשם לענייני ירושה

עם סיום ניסוח הצוואה ועל מנת לשמור אותה (כדי שלא תאבד או תינזק) ניתן להפקיד אותה במשרדי הרשם לענייני ירושה בעלות סמלית. הרשם שומר על הצוואה עד יום מותו של המצווה, והיורשים יכולים לעשות בה שימוש בבוא העת.