מילון מונחים
עמוד זה נועד לרכז עבורכם את המונחים הנפוצים ביותר במגוון תחומים על מנת שתוכלו לקבל מידע קצר וקולע למטרה בנוגע לשירותים ופרוצדורות משפטיות בהם אתם מעוניינים.
חברות
חברה – Company/Corporation
אישיות משפטית נפרדת מבעליה. לחברה זכויות וחובת משל עצמה, החברה יכולה לתבוע ולהיתבע, להיות בעלים של נכסים ולהיות צד לחוזה או עסקה. חברה בע"מ (בעירבון מוגבל) היא חברה שאחריות בעלי המניות שלה מוגבלת, זאת אומרת שבמקרה שבו החברה נקלעת לחובות לא ניתן יהיה לרדת לנכסיהם של בעלי המניות אלה במקרה חריג דוגמת הפרת חובת נאמנות לחברה.
המשך לקרוארשם החברות – Registrar of companies
יחידה ברשות התאגידים האמונה על הטיפול ברישום חברות, בקבלה ובבדיקה של דיווחים שחברות חייבות בהגשתם לרשם, ברישום שעבודים ובהסרתם, פירוק מרצון של חברות, מיזוגים והחייאות. הרשם הינו גוף דקלרטיבי בלבד ולא קונסטיטוטיבי, מה שנחשב בחוק זה המסמכים במשרדי החברה ולא ברשם עצמו (מלבד שעבודים במקרקעין).
המשך לקרואבעל מניות בחברה מפרה
"חברה מפרה" הוא סטטוס של חברה ברשם החברות ומשמעותו כי החברה לא מילאה את אחת מ-2 החובות שלה: 1. לא הגישה דו"ח שנתי. 2. לא שילמה את אגרת רשם החברות.
המשך לקרואמניה -Share/Stock
אגד של זכויות בחברה הנקבעות בתקנון. מניות רגילות מעניקות לבעליהן בעלות יחסית בחברה. הבעלות מקנה זכות:
להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית ובכך מעניקה את היכולת להשתתף בניהול החברה ובקבלת ההחלטות. כל עוד לא נקבע אחרת בתקנון החברה, כל מניה הינה בעלת קול אחד בהצבעה באסיפת הכללית של בעלי המניות.
זכות השתתפות ברווחי החברה (חלוקת דיבידנדים) בהתאם לחלקם היחסי במניות בחברה.
הון מניות רשום – Registered share capital
כמות המניות הכולל בחברה. הון המניות הרשום המומלץ הינו 1,000,000 מניות. הון המניות גדול על מנת שיהיו מספיק מניות להקצות לבעלי מניות חדשים/משקיעים/עובדי החברה בשלב מאוחר יותר. הדבר חוסך פעולות משפטיות עתידיות כגון הגדלת הון המניות הרשום בעתיד (לצורך כך יש לקיים אסיפה כללית של בעלי המניות בחברה). גודל הון המניות הרשום אינו קובע דבר לגבי היחסים בין בעלי המניות או ליחסים בינהם לבין החברה.
המשך לקרואהקצאת מניות – Share allocation
כאשר מבצעים הקצאת מניות בחברה מקצים (מחלקים) מניות מהון המניות הרשום (כמות המניות הכולל בחברה). הון מניות רשום נקבע בתקנון ומכמות זו ניתן להקצות מניות לבעלים. הון מניות רשום מומלץ הינו 1,000,000 מניות. הון המניות גדול על מנת שיהיו מספיק מניות להקצות לבעלי מניות חדשים/משקיעים/עובדי החברה בשלב מאוחר יותר.
המשך לקרואהון מניות נפרע – Paid up share capital
במקרה שבו בעל מניות חתם על 50,000 מניות בעלות ערך נקוב של 0.01 ₪ כל אחת, בשעת קריסת החברה עשוי מפרק החברה לדרוש מבעל המניות שיפרע את סכום המניות שעליהם חתם. זו בעצם המשמעות של חברה בעירבון מוגבל המוגבלת במניות, כלומר אחריותם של בעלי המניות תוגבל לסכום עליו חתמו בייסוד החברה. במקרה שלנו 500 ₪ – סכום חסר משמעות במקרה של קריסת החברה.
המשך לקרואתעודת התאגדות – COI – Certificate of incorporation
תעודה שרשם החברות מנפיק ושולח בסוף הפרוצדורה של רישום חברה באינטרנט. תעודת ההתאגדות כוללת את שם החברה בעברית ואנגלית עם הסיומת בע"מ ו-LTD בהתאמה, מספר החברה (ח.פ) ותאריך ההתאגדות.
המשך לקרואשם חברה – Company name
בחירת שם חברה נחשבת לאחת המשימות המורכבות העומדות בפני בעלי החברה בתחילת הדרך. על מנת למנוע טעויות או אי הבנות, חשוב מאד לבצע בדיקת זמינות של שם החברה האם אין שם זהה או דומה לשם שבחרתם.
המשך לקרואדירקטוריון – Board of directors
מועצת המנהלים אותה ממנים בעלי המניות בחברה. חברי הדירקטוריון אינם ממונים על ניהולה השוטף של החברה, שכן לשם כך קיים מנכ"ל החברה. הם עוסקים בגיבוש האסטרטגיה של החברה ומפקחים על פעילותו של המנכ"ל. בד"כ בהקמת החברה בעלי המניות הראשונים משמשים גם כדירקטורים הראשונים. בשלב מאוחר יותר כאשר ישנה השקעה בחברה המשקיע יכול לצרף נציג מטעמו או בעלי המניות יכולים לצרף דירקטור מומחה בתעשיית שבה החברה נמצאת.
המשך לקרואהון מניות מוקצה – Allocated share capital
המניות שבהם מחזיקים בעלי המניות הראשונים בחברה. במהלך רישום חברה בע"מ כל אחד מבעלי המניות יחתום על כמות מניות שתייצג את זכויותיו בחברה. לדוגמא: במקרה הקלאסי שבו נרשמים שני בעלי מניות בעלי זכויות שוות, הון המניות המוקצה יהיה 100,000 מניות. כל אחד מהם יחזיק ב-50,000 מניות המהוות 50% מהון המניות המוקצה ולכן מייצגות בעלות של 50% בחברה.
המשך לקרואערך נקוב של מניה – Par value share
מניות מוקצות בערך נקוב (לדוגמא 0.01 ₪). הערך הנקוב הינו ערך נומינלי המייצג את השקעתו המינימלית של בעל המניות בחברה ואין לו כל קשר לשווי המניה בשוק.
המשך לקרואתקנון חברה – AOA – Article of association
תקנון החברה הינו אחד המסמכים החשובים ביותר ברישום החברה. התקנון מהווה חוזה בין בעלי החברה (בעל מניות) לבין החברה בע"מ לבין יתר בעלי המניות. התקנון נכתב במעמד רישום חברה באינטרנט. על מנת לחסוך פרוצדורה וזמן ברישום, מומלץ להגיש תקנון סטנדרטי ולא מסובך לרשם החברות, אפשר תמיד להוסיף לתקנון החברה התניות בשלב מאוחר יותר.
המשך לקרואמכתב העדר תביעות – Audit Letter
מכתב בעברית או אנגלית שחברות נדרשות להוציא לפני עסקה או הסכם רכישת מניות עם תאגיד אחר שבו החברה מצהירה שלא עומדות נגדה תביעות מכל סוג שהוא או שהיא אינה מעורבת בשום תביעה
המשך לקרואחברת יחיד
לפי חוק החברות, חברת יחיד היא חברה שלה בעל מניות אחד. על החברה להירשם אצל רשם החברות כדי להתחיל ולפעול כחברה מאוגדת מוכרת בישראל.
המשך לקרואהליך ההתאגדות של החברה
חברה היא ישות משפטית, בעלת חובות וזכויות הנפרדות מבעליה. מטרתה של החברה היא לפעול לשם הפקת רווח, כאשר לאורך חייה היא תנסה למקסם את סך רווחיה.
המשך לקרואהסכם מייסדים – Founders Agreement
חוזה בין יזמים מייסדי החברה – בהסכם: חלוקת הון המניות, חלוקת סמכויות ותפקידים, הון התחלתי מושקע, פרטים בנוגע לקניין הרוחני, התנהלות בגיוס הון ועוד. בד"כ מבוטל החל מסיבוב ההשקעה הראשון (זכויות .מניות משתנות).
המשך לקרואהגנת אנטי דילול – Anti dilution protection
הגנת אנטי דילול: זכות לשמור על השווי של ההחזקות שלך (החלק ההוני). מבחינת שווי מניה: קורה רק במצב של גיוס לפי שווי נמוך יותר על מנת שהמניות שלך לא יהיו שוות פחות כסף.
המשך לקרואאי העברה/מכירה – No sale
מנגנון בהסכם מייסדים לסטארט-אפ או בהסכם השקעה. מטרתו להגביל את היזמים בתקופת מינימום שבה אינם יכולים למכור או להעביר את מניותיהם לגורם אחר. מטרת המנגנון למנוע מצב שבתור מייסד חברה לתקופה מסוימת תהיה תלוי באדם אחר שאינו השותף מייסד המקורי שלך בסטארט-אפ.
המשך לקרואזכות הצטרפות בעת מכירת מניות – Co sale
מכירה של בעל מניות לצד ג' ואפשרות לבעל מניות אחר בחברה לכפות הצטרפות למכירה (צד ג' יקבל את אותו מספר של מניות אך משני בעלי המניות).
המשך לקרואמנגנון במבי -BMBY – Buy me buy you
מנגנון יישוב סכסוכים היוצר הערכת שווי לחברה הנובעת מהצדדים עצמם. במצב של חילוקי דעות קיצוניים בין המייסדים תהיה מכירה של מניות החברה מאחד המייסדים למייסד אחר – מאין מכרז בין בעלי המניות בו כל אחד יגיש הצעה לרכישת מניות הצד האחר, וזה שהציע סכום גבוה יותר יהיה הרוכש.
המשך לקרואהסכם רכישת מניות – SPA – Share purchase agreement
הסכם רכישת מניות נכתב במצב שבו מתרחש אקזיט – חברת המטרה בד"כ הופכת לחברת בת של החברה הרוכשת. חברות רוכשות חברות אחרות מסיבות שונות אם בגלל הטכנולוגיה הייחודית (קניין רוחני) או בשל העובדים המוכשרים (היזמים) – Talent acquisition. הסכם רכישת מניות מתרחש גם במצב שבו משקיע נכנס לחברה ומזרים כסף תמורת מניות ובעזרת ההסכם מסדירים את תנאי העסקה.
המשך לקרואזכות מצרנות – Preemptive rights
זכות מצרנות: זכות ראשונים, לשמור על חלקך היחסי החזקות/אחוזים (הצבעה) בהקצאות עתידיות של מניות נוספות באמצעות השתתפות בהקצאה (גיוס בשווי גבוה יותר – זכות להוסיף כסף ולקנות עוד מניות כדי לשמור על אחוז ההחזקות).
המשך לקרואאי תחרות – Non competition
הסכם אי תחרות או סעיף אי תחרות יכולים להופיע בחוזה עבודה בין חברת סטארט-אפ לעובד, בהסכם התקשרות או ייעוץ עם פרילנסר למתן שירותים – Service agreement, בהסכם מייסדים בין היזמים Founders agreement ועוד.
המשך לקרואזכות סירוב ראשונה ROFR – Right of first refusal
זכות סירוב ראשונה בהעברת מניות. הצד שרוצה למכור את המניות צריך להודיע לשאר בעלי המניות המהותיים ולהם יש את האופציה לקנות ממנו באותו מחיר ראשונים.
המשך לקרואחובת הצטרפות – Bring along
אם בחברה אחוז קריטי מבעלי המניות מסכים למכור את מניותיו לצד ג' ההחלטה מחייבת את כל בעלי המניות (לכפות מכירה – פתרון נגד סחטנות מיעוט שלא רוצה למכור) ס' 341 חוק החברות קובע 80%.
המשך לקרואמנגנון הבשלת מניות – Reverse vesting:Repurchase agreement
הבשלת מניות: קנייה בחזרה של מניות היזמים בערך נקוב 0.01 (לא משמעותי) ע"י החברה/יזם במידה ועזבו (ככל שעובר הזמן הזכות לקנות בחזרה פוחתת. 25%-33% מהמניות מבשילות מיד ויתרת המניות 67%-75% מבשילות לאורך 36 חודשים או הבשלה רבעונית ל-100% מהמניות.
המשך לקרואחממה/אקסלרטור – Hub / Accelerator
מדובר בגוף עסקי לכל דבר ועניין אשר מהווה, כשמו כן הוא, חממה לחברות סטארט אפ בראשית דרכן. מטרתן של החממות והאקסלרטורים היא להוות בית לחברות סטארטאפ ולספק להם שירותים שונים כגון: ייעוץ, הכוונה, משרדים פיזיים, ייעוץ כלכלי ומשפטי, שירותים משרדיים ועוד. בתמורה לשירותים אותם מעניקות החממות והאקסלרטורים, הם מקבלים מניות בחברה.
המשך לקרואמיזוגים ורכישות – M&A – Mergers and acquisition
מיזוגים ורכישות. רכישה אופקית: שתי חברות באותו תחום פעילות. רכישה אנכית: חברות בתחומים משלימים – טכנולוגיה דומה.
המשך לקרואהנפקת מניות לציבור – IPO – Initial public offering
הנפקה ראשונית של מניות החברה לציבור המשקיעים בבורסה – כל מניות הבכורה הופכות לרגילות.
המשך לקרואניצע – Grantee/Optionee
מי שמקבל את האופציה מהחברה: עובדים, דירקטורים, יועצים, עו"ד. במקרים מסוימים בחברות סטארט-אפ ניתנות לעובדים מלבד משכורת גם תוכנית אופציות לעובדים – ESOP – Employee Share Option Plan שמטרתה לתת תמריץ לעובדים בכך שידעו שעבודתם הקשה תשתלם בצורה של דיבידנדים בעתיד במקרה של מכירת החברה (אקזיט).
המשך לקרואמחיר המימוש – Exercise price
מחיר המימוש – המחיר הנדרש ע"י העובד לשלם בעת המרת האופציה למניה (אם מחיר המימוש גדול יותר ממחיר שווי המניה של החברה עושים (reprising יכול להיות גם ערך נקוב של סנט ולא חייב לשקף את שווי המניה
המשך לקרואהאצה של הבשלת האופציות למניות – Acceleration of vesting
האצה של הבשלת האופציות עקב נסיבות כגון: פיטורי העובד, אובדן כושר עבודה, רכישת החברה M&A, הנפקת החברה IPO
המשך לקרואאנג'ל – Angel
משקיעים פרטיים הפונות אליהם חברות סטארטאפ לצורך השקעה פרטית בדרך של מתן הלוואה וזאת בתמורה למניות החברה. השגת מימון באמצעות אנג'לים מאפיינת בעיקר חברות בתחילת דרכן לפני שלבי גיוס נרחבים באמצעות קרנות הון סיכון. מלבד תרומתם הכלכלית של האנג'לים, הם פעמים רבות תורמים גם מניסיונם האישי והמקצועי והקשרים אותם יצרו במהלך השנים.
המשך לקרואמיזוג חברה – Merger
מיזוג חברת המטרה מתחסלת – כל הנכסים וההתחייבות הופכים לאלה של הרוכשת תמורה בשלושת העסקאות יכולה להיות מזומן, מניות או שילוב שלהם.
המשך לקרואתוכנית אופציות לעובדים – ESOP – Employee share option plan
תוכנית אופציות לעובדים – תמריץ לעובדים. ליזם אינטרס שתהיה כמה שיותר רחבה, ללא אקסלרציה אוטומטית – על מנת שיהיה לחברה חופש פעולה ב-M&A (לא להוציא כסף על עובדים מהחברה). אופציה-זכות חוזית. מניה – equity בחברה
המשך לקרואהיום הקובע – Effective date
היום הקובע/ההענקה – בו מקבל העובד את האופציות פקיעת אופציה בד"כ אחרי 10 שנים
המשך לקרואמועד והודעת המימוש – Exercise date and notice
מועד המימוש והודעת המימוש – מועד שנבחר לפי ה-Option Agreement וה-Option Plan שבו העובד מגיש לחברה הודעת מימוש יחד עם התשלום לחברה בגין מחיר המימוש
המשך לקרואהאצה של הבשלת האופציות בעת רכישת החברה – Double trigger
האצת הבשלה של אופציות בעת רכישת החברה, מותנית בשני תנאים מצטברים: 1. רכישת החברה 2. פיטורי העובד ע"י הרוכש.
המשך לקרואבדיקת נאותות – Due Diligence
במסגרת הליכי רכישת חברה, רכישת מניות, כניסת משקיעים, תעבור החברה הליך של בדיקת נאותות. הליך זה מטרתו לבדוק עבור הרוכשים את כדאיותה הכלכלית של עסקת הרכישה. הבדיקה הינה בדיקה מקיפה ביותר, אשר מטרתה להבין ולהכיר את החברה לעומקה וזאת על מנת להבין את היתרונות והחסרונות בעסקה.
המשך לקרואחברת בת
חברת בת היא חברה שנמצאת בבעלותה של חברה אחרת או לחלופין בשליטתה של חברה אחרת. החברה שבבעלותה נמצאת חברת הבת מכונה חברת אם.
המשך לקרואנוהל גילוי מרצון
גילוי מרצון הוא מסלול שבמסגרתו רשות המיסים מאפשרת לנישומים שלא דיווחו על הכנסות או על הון שברשותם, לעשות זאת מבלי לשאת באחריות בגין אי הדיווח.
המשך לקרוארישיון לניהול עסק
רישיון לניהול עסק הוא היתר שניתן לבעל עסק מטעם רשויות המדינה. מתן הרישיון מותנה בהתקיימם של תנאים מסוימים, כאשר הכללים בנושא מוסדרים בחוק רישוי עסקים.
המשך לקרואהנהלת חשבונות כפולה
שיטת החשבונאות הכפולה מקושרת בדרך כלל להנהלת חשבונות לחברות, ואכן חברות בישראל מחויבות להשתמש בה. אולם, החברות הן לא היחידות.
המשך לקרואשכיר בעל שליטה
"שכיר בעל שליטה" הוא אדם שהוא בעל שליטה בחברה, וגם מועסק בה כשכיר, כלומר כעובד של החברה. לחצו כאן למידע נוסף.
המשך לקרואפשיטת רגל
בקשת יחיד לפתיחת הליכים
בקשת יחיד לפתיחת הליכים נעשית לפי גובה החוב של החייב. אם סך חובותיו עולה על 150,455 שקלים, הליך חדלות הפירעון ינוהל על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון. אם סכום החוב נמוך יותר, ההליך יתנהל מול רשם ההוצאה לפועל.
המשך לקרואחדלות פירעון
חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב לא יכול לשלם את החובות שלו במועד, או שסך ההתחייבויות של החייב גדול יותר משווי הנכסים שלו.
המשך לקרואצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון
הליכי חדלות פירעון בנויים ממספר שלבים. הראשון שבהם הוא קבלת צו פתיחת הליכים שבעצם מאפשר את תחילתו של תהליך פשיטת הרגל של היחיד או החברה.
המשך לקרואהמרכז לגביית קנסות
המרכז לגביית קנסות הוא גורם ממשל שהוקם מכוח חוק המרכז לגביית קנסות. בסמכותו של המרכז לגבות מאזרחים קנסות וחובות שונים ומגוונים.
המשך לקרואצו כינוס נכסים
צו כינוס נכסים הוא שמו הישן של צו לפתיחת הליכים. בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובעצם החליף את פקודת פשיטת הרגל בכל מה שקשור לפשיטת רגל של חייבים יחידים.
המשך לקרואמחיקת חובות
מחיקת חובות היא השם העממי של הליך פשיטת רגל. הליך זה, שמכונה לפי החוק העדכני "הליך חדלות פירעון" כולל מספר שלבים במסגרתם נבחנת יכולתו הכלכלית של החייב, וכן נבדקת היכולת לפרוע את נכסיו או לממשם לצורך החזר חובות.
המשך לקרואצו תשלומים
לאחר שנפתח תיק כנגד חייב בהוצאה לפועל נשלחת אליו אזהרה. באזהרה זו מצוינים פרטים על התיק וכן מצוין מהו החוב של החייב. האזהרה כוללת צו תשלומים, משמע סכום שעל החייב לשלם מדי חודש כדי לפרוע את חובו במלואו.
המשך לקרואפתיחת תיק בהוצאה לפועל
מי זכאי להגיש בקשה לפתיחת תיקים בהוצאה לפועל? מי הם הצדדים בהוצאה לפועל? ומה הוא ייעוץ משפטי בפתיחת תיק בהוצאה.
המשך לקרואייצוג בהוצאה לפועל
חייב או זוכה שמתנהלים בנוגע אליו הליכים בהוצאה לפועל זכאי לקבל ייצוג משפטי. נזכיר כי הוצאה לפועל היא הליך משפטי.
המשך לקרואהסדר חובות
הסדר חובות הוא מצב שבו אדם פרטי או תאגיד שנקלעו לחובות כלכליים (כלומר יש להם נושים והם לא יכולים להחזיר להם את כספם) דנים מחדש בחובות שלהם ובאופן שבו יחזירו את הכסף.
המשך לקרואבקשת נושה לפתיחת הליכים
בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים מבית המשפט תעשה רק אם החייב נמצא בחדלות פירעון. החוק מפרט חזקות שונות שבאמצעותן ניתן להוכיח מצב של חדלות פירעון.
המשך לקרואתביעת חוב
נושים שטוענים שהחייב חדל הפירעון חייב להם כסף, כלומר שיש להם זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה של החייב, זכאים להגיש תביעת חוב.
המשך לקרואתכנית פירעון בפשיטת רגל
עד חקיקת חוק חדלות פירעון, תכנית פירעון הייתה השם לתוכנית שהכין המנהל המיוחד שמונה לחייב במסגרת הליך פשיטת רגל.
המשך לקרואמנהל מיוחד בפשיטת רגל
במשך שנים החוק במדינת ישראל קבע שמנהל מיוחד בפשיטת רגל הוא מי שמונה על ידי כונס הנכסים, פועל מטעמו ומלווה את החייב בהליך פשיטת רגל.
המשך לקרואעיכוב יציאה מהארץ לחייב
צו עיכוב יציאה מהארץ יינתן לחייב על ידי ערכאה משפטית או על ידי ההוצאה לפועל. עיכוב יציאה מהארץ הוא אחת המגבלות שניתן להטיל על חייב.
המשך לקרואצו הפטר בהוצאה לפועל
החייב רשאי לפנות בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון גם אם אין לו נפתח לו תיק הוצאה לפועל בגין חובותיו בטרם תחילת ההליך.
המשך לקרואכונס נכסים
כונס נכסים הוא בעל תפקיד בהוצאה לפועל. מינוי כונס נכסים נעשה על ידי רשם ההוצאה לפועל, כאשר הרשם משמש כבעל סמכות שיפוטית בתהליכי הוצאה לפועל.
המשך לקרואעוסק מורשה
פתיחת עוסק מורשה
עוסק מורשה הוא אחד מצורות רישום העצמאים בישראל, והוא מתייחס לכך שעוסק זה מחויב בתשלום מס ערך מוסף להבדיל מעיסוק כעצמאי שהוא עוסק פטור. עוסק מורשה יכול להיות כל מי שהכנסותיו הצפויות עוברות את תקרת ההכנסות השנתית שקובעת רשות המסים לאותה שנה.
המשך לקרואפתיחת תיק במס הכנסה
כל אזרח ישראל שעובד או מקבל הכנסות ממקור אחר מחויב לשלם מס הכנסה. החישוב הוא שנתי והמס מועבר לרשות מס ההכנסה או על ידי המעסיק במקרה שהאזרח שכיר, או על ידי האזרח עצמו אם הוא עצמאי.
המשך לקרואפתיחת תיק בביטוח לאומי
ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי. במדינת ישראל, דמי הביטוח הלאומי מנוכים משכרו של העובד. במדינת ישראל כל אזרח בהגיעו לגיל 18 חייב על פי חוק להיות מבוטח בביטוח לאומי.
המשך לקרואתעודת עוסק מורשה
תעודת עוסק מורשה היא תעודה שמנפיק מס ערך מוסף (מע"מ) ושולח אותה בסוף הליך פתיחת תיק של עוסק מורשה.
המשך לקרואפתיחת תיק במע"מ
כל אדם שעומד לפתוח עסק או חברה חייב לפתוח תיק במס ערך מוסף עוד לפני שהוא פותח את התיק במס הכנסה. מחויבים בכך כל מי שעומד להתפרנס ממכירת מוצרים וסחורות או מתן שירותים כחלק מהעסק שלהם.
המשך לקרואדו"ח שנתי למס הכנסה
על פי החוק, כל בעל עסק חייב להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה המעיד על הכנסותיו והוצאותיו בהתאם לשנת המס הנוכחית. מעסיקים אשר ההכנסה השנתית שלהם אינה עולה על 60,000 שקלים בשנה יכולים להגיש דו"ח מס הכנסה מקוצר.
המשך לקרואאישור ניהול ספרים
אישור ניהול ספרים הוא אישור שמנפיקה רשות המיסים לנישומים שמנהלים את ספרי החשבונות שלהם כראוי על פי דין ובהתאם לתקנות המס.
המשך לקרואניכוי מס במקור
ניכוי מס במקור הוא מנגנון שמשמש את רשות המיסים לצורך פיקוח והבטחה של גביית מס מחייבים. לפי מנגנון זה, על הגורם המשלם מוטלת החובה לבצע ניכוי מס.
המשך לקרואדוח התאמה לצורכי מס
דוח התאמה לצורכי מס הוא דו"ח שמראה את הקשר בין ההכנסה של חברה כפי שנקבעה בדו"ח רווח והפסד שלה, לבין ההכנסה שתהווה בסיס לדיווח שלה לצרכי מס הכנסה.
המשך לקרואתיק ניכויים
תיק ניכויים הוא שם כולל למכלול ההתחשבנות של עסק עם רשות המיסים, בסכום המיסים שיש להעביר לרשות בשל מס ההכנסה שנוכה ממשכורות העובדים או שצריך היה להיות מנוכה מהן.
המשך לקרואחשבונית עסקה
חשבונית עסקה היא סוג מסוים של חשבונית שהכללים אודותיה קבועים בחוק מע"מ. אפשרות להוציא חשבונית רק לאחר שקיבלו את כל התמורה (התשלום המלא).
המשך לקרואחשבונית מס
חשבונית מס היא מסמך שאדם שמוגדר ברשויות המס כעוסק מורשה מחויב להוציא ללקוחות שלו לאחר כל עסקה שנערכה ביניהם.
המשך לקרואשומה עצמית
שומה עצמית היא חישוב המס המגיע בהשוואה למס ששולם שנובע מהגשת דו"ח. נסביר את המושג באמצעות דוגמה.
המשך לקרואפנקס מקדמות
פנקס זה, הוא מעין ספרון פיזי, ובתוכו שוברים שבאמצעותם בעל העסק ידווח על מחזור העסקאות של העסק. בעל העסק יידרש לשלם מקדמות על פי מחזור העסקאות שעליו דיווח.
המשך לקרואהוצאה מוכרת
'הוצאה מוכרת' מוגדרת בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה כהוצאה שהוצאה בייצור הכנסה של עסק. הכוונה היא להוצאות שבעל העסק מוציא על מנת לתפעל את העסק.
המשך לקרואמס תשומות
מס תשומות הוא המע"מ שבעל עסק נדרש לשלם אם ביצע רכישה של מוצר או לחלופין צרך שירות כלשהו. למד עוד על ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה ומס תשומות.
המשך לקרואספר תקבולים ותשלומים
כל בעל עסק נדרש לניהול ספרי החשבונות של העסק. הכוונה לספרי החשבונות הרלוונטיים לסוג העסק והעוסק.
המשך לקרואהוצאה מעורבת
הוצאה מוכרת לצורך חישוב מס הכנסה מכונה גם הוצאה מותרת בניכוי. הכוונה היא להוצאה שהוציא בעל העסק כדי לייצר הכנסה בעסק. במאמר הבא תוכלו לקרוא מידע רלוונטי.
המשך לקרואמקדמות מס
רשות המיסים מעדיפה שלא לחכות עד המועד החד שנתי של הגשת הדו"ח, אלא לקבל תשלומים מבעלי העסקים לאורך השנה שיקדימו את תשלום המס השנתי. אלה הן מקדמות המס.
המשך לקרואתזרים מזומנים
לתזרים מזומנים של עסק יש השלכה הן ברמה הכלכלית, כאשר בעל העסק בוחר להתנהל כך או אחרת על פי תזרים המזומנים הצפוי, והן השלכות ברמה החשבונאית. לחצו למאמר המלא.
המשך לקרואחשבונית מס קבלה
חשבונית מס קבלה היא מסמך שכולל גם חשבונית וגם קבלה. במקום להוציא שני מסמכים נפרדים של חשבונית ושל קבלה, העוסק יכול להשתמש בחשבונית מס קבלה. קראו עוד כאן.
המשך לקרוארכוש קבוע
מקובל להציג את הרכוש הקבוע לפי קבוצות שמייצגות סוגים שונים של רכוש קבוע. למשל: מכונות וציוד. כלי רכב. ריהוט וציוד משרדי. לחצו כאן להמשך קריאת המאמר המלא.
המשך לקרואתיאום מס
תיאום מס הוא מונח שמתייחס לרוב למי שעובד במספר מקומות עבודה, ונדרש לבצע את הליך תיאום המס כדי לדאוג לכך שלא ישלם מס עודף.
המשך לקרואפרטי
צו קיום צוואה
הצו מאשר את הנוסח של הצוואה ונותן לה תוקף של פסק דין. ללא צו כזה לא תתבצע פעולת חלוקת הנכסים. כדי לקבל צו קיום צוואה להגיש בקשה רשמית שבעקבותיה מתפרסמת הודעה על כך ברשומות ובעיתונות. זה נועד כדי לאתר יורשים פוטנציאליים נוספים שעשויים להגיש התנגדויות.
המשך לקרוארשם לענייני ירושה
על פי חוק, כל אדם שהולך לעולמו יכול להוריש את נכסיו כפי שהוא רואה לנכון ולהחליט מי יקבל מה. הוא יכול לעשות זאת בצוואה חוקית הקבילה בבית המשפט, ואם אינו מותיר צוואה אחריו רכושו מתחלק על פי חוק הירושה בישראל לקרובי משפחתו לפי סדר מסוים
המשך לקרואתעודת פטירה
מסמך רשמי ממשרד הפנים, המהווה אסמכתא לפטירתו של אדם שנפטר בארץ. תעודת פטירה תונפק לקרובי משפחתו של המנוח מדרגה ראשונה, או לאנשים נוספים שיש להם עניין בכך. תעודת פטירה נדרשת לצורך קבלת צו ירושה וזאת במטרה להוכיח את פטירתו של המנוח.
המשך לקרואצוואה הדדית
צוואה אשר חתומים עליה שניים (לרוב בני זוג). לרוב, צוואה הדדית שחתומים עליה שני בני זוג קובעת, במידה ואחד מבני הזוג נפטר, רכושו עובר לבן הזוג שנותר בחיים. לרוב, ישנה הוראה נוספת, כי במידה ובן הזוג שנותר בחיים, הולך לעולמו גם הוא, הרי שהרכוש שלו עובר לצאצאיהם. מרגע שחתמו בני הזוג על צוואתם ההדדית, ואחד מהם נפטר, לא יכול בן הזוג השני לחרוג מהוראות הצוואה, שכן הצוואה נחתמה במעמד שני בני הזוג ועיקרון ההסתמכות עמד בבסיסו.
המשך לקרואעיזבון
המדובר במושג שאין לו פרשנות חוקית, כלומר, אין דבר חקיקה אשר קובע באופן ברור מהו עיזבון. יחד עם זאת, במרוצת השנים בתי המשפט נתנו פרשנותם למושג עיזבון. בית המשפט קבע שעיזבון הוא כלל הנכסים והרכוש שהמנוח השאיר. נכסים אלו מועברים ליורשיו של המנוח.
המשך לקרואזוכה
זוכה הוא בעצם יורש של המנוח, בין אם מדובר בזוכה על פי צו ירושה ובין אם מדובר בזוכה על פי צוואה.
המשך לקרואתצהיר
בקשה לצו ירושה או לחילופין בקשה לצו קיום צוואה כמוהה כתצהיר. לאחר מילוי פרטי הבקשה, מגיש הבקשה יחתום עליה ויצהיר על נכונות הפרטים אותם הוא מסר. לאור העובדה שבקשה זו כמוהה כתצהיר, הרי שנדרש אימות חתימתו של מגיש הבקשה ע"י עו"ד.
המשך לקרואצו ירושה
במקרים רבים אנשים אינם משאירים אחריהם צוואה ערוכה וחתומה כחוק, או בכלל בשום צורה שהיא שמקובלת כיום לפי חוק הירושה בישראל וקבילה בבית המשפט. במקרה פטירה, רכושו ונכסיו של אדם מתחלקים בין יורשיו לפי צוואה או חוק הירושה, אם לא השאיר כזאת.
המשך לקרואחוק הירושה
חוק שנחקק במדינת ישראל בשנת 1965 ומאז עבר מספר שינויים ותיקונים. הוראות חוק הירושה חלות במקרים בהם המנוח לא השאיר צוואה שעל פיה יש לפעול לחלוקת רכושו ונכסיו. בענייני ירושה, החוק קובע "מעגלים", שעל פי הסדר שלהם נקבע מי הם יורשיו של המנוח. באופן הבסיסי ביותר, חוק הירושה קובע – אדם נפטר, רכושו מתחלק באופן הבא: 50% מרכושו ונכסיו הולכים לבן/בת הזוג, 50% הנותרים מתחלקים באופן שווה בין צאצאיו. חוק הירושה גם מגדיר את אופן החלוקה במקרים "מסובכים" יותר, למשל, כאשר אין למנוח בן/בת זוג או ילדים וכו'.
המשך לקרואצוואה
מסמך משפטי מחייב אשר אדם חותם עליו בעודו בחיים. תפקידה של הצוואה היא מתן הוראות מה יש לעשות ברכושו ונכסיו של אדם לאחר פטירתו. צוואה לרוב תכיל את שמותיהם של יורשיו של אותו אדם ואת אופן חלוקת הנכסים והרכוש שלו – יכול והחלוקה תהיה כללית (למשל – הנכסים יתחלקו באופן שווה ושווה בין היורשים) ויכול והחלוקה תהיה ספציפית (למשל – הדירה תעבור לבני, המכונית תעבור לאשתי וכו').
המשך לקרואצוואה ביולוגית
המדובר בצוואה לכל דבר ועניין. צוואה ביולוגית היא מושג וכלי חדש בתחום דיני הירושה. מטרתה של הצוואה הביולוגית היא הענקת יכולת לאדם לתת הוראות מה יש לעשות עם המטען הגנטי שלו לאחר לכתו. הכוונה, מתן הוראות מה לעשות עם הזרע/הביצית/עוברים של המנוח/ה.
המשך לקרואמנהל עיזבון
מינוי מנהל עיזבון נעשה במקרים בהם היורשים אינם מסוגלים לחלק את נכסיו ורכושו של המנוח (לדוגמא – כאשר יש חובות רבים, כאשר יש סכסוכים בין היורשים ועוד). מינוי מנהל עיזבון נועד להגן על הרכוש והאינטרסים של היורשים. חשוב לציין – מינוי מנהל עיזבון מסרבל ומסבך את הליך חלוקת העיזבון ויש לשקול האם באמת נדרש מינוי מנהל עיזבון לצורך חלוקת רכושו ונכסיו של המנוח.
המשך לקרואהאפוטרופוס הכללי
יחידה במשרד המשפטים אשר לה 3 תתי יחידות ב-3 תחומים שונים: הליכי חדלות פירעון, פיקוח על מינוי אפוטרופוסים ומנהלי עיזבון וניהול פעילות רשם הירושות. פעילותו של האפוטרופוס הכללי בתחום הירושות מתקיימת בעיקר בהקשר של: פיקוח על אפוטרופוסים, מינוי ופיקוח על מנהלי עיזבון, גילוי וניהול נכסי נעדרים. כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, האפוטרופוס הכללי נכנס לתמונה כאשר אחד היורשים הינו נעדר/קטין/מי שמונה לו אפוטרופוס או כאשר מעורבים בתי המשפט לענייני משפחה.
המשך לקרואצוואה בפני עדים
צוואה בפני עדים היא צוואה שנערכת בפני שני עדים, כאשר המצווה מצהיר בפניהם שהמסמך שכתב כצוואה היא צוואתו. ההיתר החוקי לערוך צוואה מסוג זה קיים בס' 20 לחוק הירושה.
המשך לקרואמיופה כוח לייפוי כוח מתמשך
האדם שקיבל את הסמכות להחליט החלטות בעניינו של מייפה הכוח בעתיד. המייפה יכול להחליט באילו תחומים הוא מעניק שליטה למיופה: האם מדובר בענייני כספים ורכוש, בענייני בריאות או בכל עניין שהוא. ניתן לקבוע מראש הנחיות מקדימות שהמיופה יפעל לאורן בעת הצורך, או להשאיר את תוכן ההחלטות לקביעתו של המיופה.
המשך לקרואייפוי כוח בהתאם לחוק החולה הנוטה למות
חוק אף מאפשר לחולה להסמיך מיופה כוח שיהיה זה שייתן את ההנחיות הרפואיות במקומו, אם וכאשר החולה יגיע למצב שבו הוא אינו כשיר או מסוגל מבחינה פיזית לתת את ההנחיות בעצמו.
המשך לקרואירושה על פי צוואה
קבלת ירושה על פי דין בהתאם לצוואה ניתנת רק לאחר הגשת בקשה לצו ירושה. מי זכאי לרשת על פי צוואה? מי לא זכאי לרשת על פי צוואה?
המשך לקרואהגנה על צוואה
כדי שהצוואה תמולא והרכוש יגיע ליורשים יש לנקוט בצעדים שיבטיחו הגנה על צוואה מפני התנגדות לקיומה. מפאת חשיבותו של מסמך זה כדאי להכיר צעדים אלה כבר בעת ניסוח המסמך.
המשך לקרואייפוי כוח נוטריוני
פעולותיהם של נוטריונים מעוגנות בחוק הנוטריונים. לפי ס' 20 לחוק זה, קיימים שני מקרים שבהם חייבים לפנות אל נוטריון כדי לערוך ייפוי כוח שיהיה תקף לפי הדין.
המשך לקרואהסכם הורות משותפת
הורות משותפת היא מערכת יחסים בין צדדים שבוחרים להביא לעולם ילד משותף, למרות שאינם מנהלים משק בית משותף או מערכת יחסים זוגית. הסכם הורות משותפת הוא מסמך שבו הצדדים קובעים מראש את כלל העניינים מהותיים הנוגעים לחיי המשפחה החדשה ואופן גידול הילד (כמו חינוך, משמורת וכו').
המשך לקרואהסכם חיים משותפים
הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור מאפשר לבני הזוג להסדיר את נושא חלוקת הרכוש מראש. בכך הוא מפחית ויכוחים משפטיים במקרה של פרידה ומאפשר הסדרה של נושאים נוספים הנוגעים למשפחה, לילדים ולחיים המשותפים.
המשך לקרואהסכם ממון
הסכם ממון הוא חוזה משפטי הנערך בין זוג אנשים נשואים, או זוג העומד להינשא, ותפקידו לחלק את הרכוש ביניהם במקרה של פרידה כהגדרתו בחוק יחסי ממון (פרידה או מוות) וכן לקבוע הסכמות משותפות הנוגעות לאורחות החיים המשפחתיות.
המשך לקרואאפוטרופסות טבעית
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שהוא זה שמסדיר את כל עניני האפוטרופסות במדינת ישראל, הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
המשך לקרואהסכם ממון לפני נישואין
הסכם ממון לפני נישואין הוא הסכם משפטי שעורכים בני זוג בטרם חתונתם, ומטרתו לקבוע מראש היבטים שונים בחיים המשותפים, לרוב היבטים כלכליים.
המשך לקרואכתב תביעה במזונות
כתב תביעה במזונות יכלול פרטים הנוגעים לצורך בתשלום על מקום המגורים של הילד ואחזקתו, הוצאות על חינוך, מזון, טיפולים רפואיים גנים ובתי ספר.
המשך לקרואכללי
פרסום ברשומות
פרסום ברשומות הוא הכלי העיקרי של מדינת ישראל לפרסום הודעות לכלל הציבור. פרסום דברי חקיקה ברשומות עונה על "כלל הפומביות" הנדרש כמעט בכל שיטת משפט.
המשך לקרואפתיחת עוסק פטור
אם בחרתם לא להיות שכירים או להוסיף לעצמכם עיסוק צדדי כעצמאים, דעו כי עצמאים בישראל יכולים להירשם בכמה צורות חוקיות, כאשר לכל אחת מהצורות יש חסרונות ויתרונות משלה ולכל אחת גם מגבלות. הצורה הבסיסית ביותר לרישום עצמאי נקראת עוסק פטור, והיא מיועדת למי שהכנסתו צפויה להיות פחות ממאה אלף שקלים בשנה.
המשך לקרואפתיחת עוסק זעיר
מונח זה כבר אינו נמצא בשימוש בימינו, אלא מתייחסים אליו כעוסק פטור. במדינת ישראל אדם יכול להחליט כי היותו שכיר או עצמאי.
המשך לקרואהפקדה לפנסיה (עצמאי)
החל משנת 2017, עובדים עצמאיים מחויבים להפריש חלק מהכנסתם לחיסכון פנסיוני. את ההפקדות יש לבצע עד לסוף שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים
המשך לקרואהצהרת הון
באמצעות הצהרת ההון מבצעות רשויות המס השוואה בין תקופות המס ובודקות אם בעל העסק משלם את כל המיסים כראוי. ההצהרה מתייחסת לפרמטרים שונים: השקעות העסק, הכנסות נטו, הוצאות עבור מחיה וכן הוצאות משמעותיות נוספות עבור העסק.
המשך לקרואמס הכנסה שלילי
מס הכנסה שלילי הוא אחד הכינויים למענק עבודה שניתן על ידי רשות המיסים לתושבי ישראל הזכאים לכך (מכונה גם מענק הכנסה).
המשך לקרואנדל"ן
בדק בית
אחד השלבים המהותיים בעת רכישת דירה מקבלן, יש לבצע בדיקה של הנכס טרם קבלת החזקה והשלמת העסקה זאת, כדי לוודא שאין בנכס ליקויים ופגמים וכי הדירה עומדת בתנאי מפרט המכר. חשוב לדעת שהקבלן הוא זה שאחראי על תיקון ליקויים בדירה לאחר בתום הליך בנייתה וטרם העברת החזקה לקונה, ואילו כל פגם או ליקוי אשר יתגלה לאחריו יהיה באחריות הקונה שכן ליקויים אלו לא הוצגו בפני הקבלן בעת מסירת החזרה.
המשך לקרואערבות חוק מכר
ערבות חוק מכר היא סוג של ערבות בנקאית ומהווה את אחת מדרכיו של המחוקק להבטיח מתן בטוחות לרוכש דירה מקבלן. כלומר היא ניתנת מטעם מי שאחראי על הפרויקט הנדל"ני – למשל היזם או הקבלן, ואם החיוב הקבוע בה מופר – הבנק משלם כסף לרוכשים. ערבות זו מעוגנת בחוק מכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות).
המשך לקרואתשריט בית משותף
על התשריט לשמש כמקור מידע מהימן, המציג את פרטיו המדוייקים של הנכס לרבות גודלו והצמדותיו. לכן יופיעו בו מיקום הנכס (בין אם בצורת כתובת ובין אם בציון מספר גוש חלקה) ופרטים על המבנה הכולל (מספר הדירות, זכויות הנוגעות לנכס, תיאור של מספר הקומות ושטח הדירות).
המשך לקרואתקנון בית משותף
בית משותף מוגדר מבחינה משפטית כבית שבו יש שתי דירות או יותר, והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים. למגורים מסוג זה יש אופי מיוחד: לכל בעל דירה יש בעלות נפרדת בדירה הפרטית שלו ובעלות משותפת בחלקים המשותפים בבניין, כלומר אותם חלקים שהינם חלקים 'ציבוריים' של הבניין (למשל בחדר המדרגות או מעלית ולפעמים אף הגג). לכן, בחוק נקבע שבית משותף יפעל בהתאם לתקנון שתפקידו להסדיר את היחסים בין בעלי הדירות החיים בבית.
המשך לקרוארישום הערת אזהרה
אחד המנגנונים שמסייעים בשמירה על הנכונות והדיוק של המרשם הוא הערת אזהרה. הערת אזהרה היא בעצם עדות להתחייבות שנעשתה בין בעל המקרקעין לבין צד שני.
המשך לקרואמס רכישה דירה
מס רכישה הוא מס שנדרש לשלם מי שרוכש זכות במקרקעין. שיעור מס הרכישה נקבע לפי סוג המקרקעין ואופי האחזקה של הרוכש.
המשך לקרואמס שבח
מס שבח הוא מס המוטל על מי שמכר דירה שהייתה בבעלותו. בסיס המס הוא הרווח שנוצר כתוצאה מהמכירה.
המשך לקרואביטול משכון
משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב. הכוונה היא שמשכון הוא נכס המשמש כבטוחה לכך שחוב מסוים ישולם לנושה.
המשך לקרואפטורים ממס שבח
מס שבח הוא מס המוטל על מי שמכר דירה שהייתה בבעלותו. בסיס המס הוא הרווח שנוצר כתוצאה מהמכירה. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום מס שבח.
המשך לקרואייפוי כוח להעברת בעלות
מתן ייפוי כוח למכירת מקרקעין והעברת הבעלות בדירה הוא עריכת מסמך משפטי המאפשר למיופה הכוח לנקוט בפעולות שונות שיסייעו להשלמת חוזה מכירת/רכישת דירה.
המשך לקרואשטר מכר
שטר מכר הוא תעודה כתובה הניתנת על ידי רשם המקרקעין. התעודה מעגנת זכויות שהועברו במקרקעין. תפקידו של שטר מכר הוא להעיד על כך שבוצעה מכירת זכות בעלות בנכס.
המשך לקרואמסירת חזקה בדירה
מסירת חזקה במקרקעין היא אחד השלבים האחרונים בעסקת רכישת דירה יד שנייה או רכישת דירה מקבלן. מה עושים במעמד מסירת חזקה בדירה? המידע המלא בעמוד.
המשך לקרואמשכנתא הפוכה
משכנתא הפוכה, המכונה גם משכנתא פנסיונית היא הלוואה הניתנת ללווים בגיל 60 ומעלה לצורך כל מטרה שהיא. קראו עוד על איך זה עובד.
המשך לקרואמיחזור משכנתא
מיחזור משכנתא הוא מצב שבו ההלוואה הקיימת של הלווה מוחלפת בהלוואה חדשה מהבנק בתנאים שונים מאלה שהיו בהלוואה המקורית.
המשך לקרואאישור עקרוני למשכנתא בנקאית
אישור עקרוני למשכנתא בנקאית הוא אישור כתוב שמוציא הבנק למשכנתאות לאדם המתעניין בנטילת משכנתא מהבנק.
המשך לקרואמפרט מכר
מפרט מכר הוא מסמך המצורף לחוזה המכר של הדירה ובו מופיע כל המפרט הטכני של הדירה. המוכר מחויב לתת לקונה מפרט מכר על פי חוק.
המשך לקרוארשם המשכונות
רשם המשכונות הוא זרוע של משרד המשפטים, המנהלת מאגר שקוף לציבור: במאגר קיים מידע על משכונות שונים הקיימים בנכסים שונים.
המשך לקרואהיטל השבחה
לפי דיני התכנון והבנייה בישראל, היטל השבחה הוא 'תשלום חובה בעקבות אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג המעלים את שווי המקרקעין'.
המשך לקרואמדד תשומות הבנייה
מדד המעיד על כמה עולה לבנות בתקופה מסוימת במדינת ישראל. מדד תשומות הבנייה רלוונטי לרוכשים המבצעים קניית דירה חדשה מקבלן.
המשך לקרואאגרת רישום משכנתא
על מנת לבצע פעולות שונות בנוגעות לרישום או שינוי רשום בטאבו, המדינה דורשת תשלום אגרות במקרה הזה - אגרת רישום משכנתא.
המשך לקרואפירוק חברה
דו"ח פירוק חברה
כחלק מתהליך פירוק חברה, ממונה מפרק קבוע שבסוף הליך הפירוק מגיש דו"ח פירוק סופי. מטרת הדו"ח היא לפרט מה נעשה בהליך הפירוק ומה נעשה עם נכסי החברה.
המשך לקרואפירוק חברה מרצון – Voluntary liquidation
מדובר בהליך פירוק רצוני הנפתח ביוזמת החברה (להבדיל מהליך הנפתח ביוזמת נושי החברה). ההליך אינו כפוף להוראות או להנחיות של בית המשפט ו/או של הכונס הרשמי, כאשר מפרק החברה מתמנה ע"י האסיפה הכללית של בעלי המניות. חשוב לפעול במדויק לפי הפרוצדורה להלן ובמיוחד לבצעה ע"פ הסדר הכרונולוגי מכיוון שבכך ישנה חשיבות מכרעת לעניין קביעת סוג הפירוק, וכל סטייה תגרום בהכרח להפיכת הפירוק לפירוק ע"י נושים.
המשך לקרואמינוי מפרק
חברה אשר נקלעת לקשיים כלכליים וחוסר יכולת לפרוע חובותיה, נכנסת להליך של פירוק (בין פירוק מרצון ובין פירוק ע"י נושים). את הליך הפירוק של החברה מנהל המפרק או נאמן, כתלות בסוג הפירוק (פירוק מרצון, פירוק מטעם הנושים או פירוק מטעם ביהמ"ש).
המשך לקרואחברה לא פעילה
כיום בישראל ישנן חברות שמוגדרות ש"אינן פעילות". חברה שמוגדרת כ"אינה פעילה" היא חברה שאין בה פעילות מבחינה המסחר שלה, קרי, אינה מקיימת פעילות עסקית.
המשך לקרואתצהיר אי פעילות
במצב של פירוק חברה מרצון, רו"ח של החברה נדרש למלא טופס תצהיר אי פעילות המיועד לרשם החברות ומעיד על כך שהחברה סיימה את פעילותה.
המשך לקרואאסיפה כללית סופית
כחלק מהליך פירוק חברה, בשלביה הסופיים, מזמן מפרק החברה (שמונה באסיפה הכללית הראשונה) אסיפה כללית סופית. את ההודעה על זימון האסיפה יש לשלוח למחלקת רשומות כחודשיים טרם מועד קיומה.
המשך לקרואתצהיר כושר פירעון
תצהיר כושר פירעון הוא למעשה השלב הראשון בפירוק – טופס שבאמצעותו מצהירים הדירקטורים של החברה על כך שהם יכולים לשלם את כל החובות בתוך שניים עשר חודשים מתאריך הפירוק.
המשך לקרואפטור מחובות אגרה לחברה
על פי רוב, אף חברה אינה פטורה מתשלומי אגרות. עם זאת, קיימת אפשרות להגיש פטור מחובות אגרה לחברה במקרה שבו החברה נמצאת בתהליך של פירוק. בקשה זו מוגשת בדרך כלל במקביל לכל התהליך של פירוק חברה (מרצון או שלא מרצון).
המשך לקרואקניין רוחני
רשם סימני מסחר
סימני מסחר הם אותם סימנים מוכרים לנו כאייקונים וכלוגואים של חברות ושל גופים שונים, בין בכתב או סימן גרפי ובין בצליל, הן למטרה מסחרית והן למטרות ציבוריות אחרות.
המשך לקרואאגרות לרישום סימן מסחר
כאשר ברצוננו לרשום סימן מסחר, יש לקבוע באילו סיווגים יחול אותו רישום, למשל – בתחום המזון, בתחום המוזיקה, בתחום המשקאות, בתחום התקשורת וכו'.
המשך לקרואחידוש רישום סימן מסחר
רישום סימן מסחר מוגבל לתקופה מסוימת. ברגע שעברה התקופה, תוקפו של הרישום פג וניתן לרשום את סימן המסחר על אדם אחר. במדינת ישראל, תוקפו של רישום סימן מסחר הוא ל-10 שנים מיום הגשת הבקשה לרישום.
המשך לקרואתביעה בגין הפרת סימן מסחר
הסיבה להגשת תביעה בגין הפרת סימן מסחר היא על מנת לקו צו מניעה. צו מניעה זה יורה על המפר להפסיק להשתמש בסימן המסחר.
המשך לקרוארישום של סימן מסחר בינלאומי
רישום סימן מסחר מעניק לבעל סימן המסחר זכות טריטוריאלית, קרי, הזכות להגן ולמנוע שימוש שלא ברשות בסימן המסחר הרשום, שמורה במסגרת הגבולות הטריטוריאלים של המדינה בה נרשם סימן המסחר.
המשך לקרואהסתייגויות
לאחר הגשת בקשת רישום סימן מסחר, יכול רשם סימני המסחר להגיש הסתייגות לבקשת הרישום. הסתייגות יכולה להיות טכנית ויכולה להיות מהותית. הסתייגות בעצם מהווה מכשול לבקשת הרישום. על מנת שרשם סימני המסחר ירשום את סימן המסחר המבוקש, מגיש הבקשה צריך לבצע שינויים או תיקונים על פי ההסתייגות של הרשם וזאת על מנת שסימן המסחר יירשם.
המשך לקרואדו"ח חיפוש סימן מסחר
שלב מקדים להליך רישום סימן מסחר, הוא שלב החיפוש. מבצעים חיפוש במאגר רשם סימני המסחר לבחון האם קיימים סימני מסחר רשומים דומים או האם הוגשו בקשות רישום לסימני מסחר דומים. בסוף הליך החיפוש, מקבל מגיש הבקשה דו"ח מפורט לגבי המצב ולגבי סיכויי הצלחת הרישום.
המשך לקרואפרוטוקול מדריד
הסכם בינלאומי שנועד להסדיר את נושא רישום סימני המסחר בין מדינות. מטרתו של פרוטוקול זה הוא ייעול הליך רישום סימני מסחר ברחבי העולם. פרוטוקול מדריד מאפשר רישום סימני מסחר ברחבי העולם, בכמה מדינות במקביל, מבלי להצטרך לרשום את הסימן בכל מדינה ומדינה בנפרד (הדבר מתאפשר באמצעות מערכת WIPO). בשנת 2007 נכנסו לתוקפן תקנות פרוטוקול מדריד המאפשרות את שיטת הרישום בישראל.
המשך לקרואסימן מסחרי
סימן מסחרי הוא כל סימן שבו משתמשים חברה מסחרית או אדם פרטי הרואה בעצמו מותג כדי לסמל לקהל הצרכנים את המוצרים והשירותים שלהם, או את הערכים שהם מתקשרים אליהם.
המשך לקרואחיפוש סימן מסחר
בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר (תהליך שעלותו משמעותית ולוקח כמה חודשים), יכול אדם המעוניין לרשום סימן מסחר לבקש הליך של חיפוש סימן מסחר.
המשך לקרוארישום סימן מסחר מהיר
סעיף 22(ג) בתקנות סימני המסחר קובע כי ניתן להגיש בקשה לבחינה מזורזת של הבקשה לרישום סימן מסחר באם קיימים נימוקים סבירים לכך.
המשך לקרואסימן מסחר בארה"ב
אישור לסימן מסחר בארצות הברית תקף ל-10 שנים. בתום השנים האלה יש צורך לשלוח בקשה לאישור מחדש. עם זאת, חברת הרישום האמריקנית שולחת תזכורת לבעלי סימן המסחר כעבור 5 או 6 שנים.
המשך לקרוארשימת סיווגים
רשימה של 45 סיווגים של סחורות ושירותים תחתם ניתן לרשום סימן מסחר. המדובר ברשימה קבועה המהווה פירטת סחורות ושירותים שתחתם יסווג מי שמבקש לרשום סימן מסחר את סימן המסחר שברצונו לרשום. כל סיווג מהווה "בסיס" לגביית אגרה בעת רישום סימן המסחר.
המשך לקרואהתנגדויות
לאחר שהוגשה בקשת רישום סימן מסחר ורשם סימני המסחר נתן לה אישור עקרוני, כלומר, לא הגיש הסתייגות, אזי הבקשה מועברת להליך התנגדויות. מטרת ההליך הוא פרסום הבקשה ומתן אפשרות לאנשים להתנגד לבקשת הרישום. התנגדות מהווה מכשול נוסף ועיקרי לאישור בקשת רישום לסימן מסחר.
המשך לקרואמאגר סימני המסחר
מאגר המנוהל ע"י רשם הפטנטים וסימני המסחר במשרד המשפטים. מאגר זה מהווה את מהאגר הרשמי של סימני המסחר במדינת ישראל. מטרתו של מאגר זה הוא רישום ומעקב אחרי סימני מסחר הרשומים בישראל. בטרם רישום סימן מסחר, רצוי ואף מומלץ לבצע חיפוש במאגר על מנת לגלות האם ישנם סימני מסחר רשומים שעלולים להוות מכשול לרישום סימן המסחר החדש. מעבר למאגר סימני המסחר הישראלי, קיימים מאגרים נוספים, בינלאומיים שניתן לבצע חיפוש גם בהם.
המשך לקרואמערכת WIPO
סוכנות של האו"ם שמטרתו עידוד ושיתוף בינלאומי בתחום סימני מסחר, פטנטים וקניין רוחני. כיום, מערכת WIPO מאפשרת הגשת בקשות רישום סימני מסחר בכל המדינות החברות בארגון וחתומות על אמנת מדריד, אונליין, בפשטות, בקלות בלי הצורך לרשום את סימן המסחר בנפרד בכל אחת מהמדינות. פרט חשוב בנוגע לרישום סימן מסחר באמצעות המערכת הוא העובדה שטרם הגשת הבקשה דרך המערכת, נדרשת הגשת בקשת רישום במדינת המקור, כאשר הבקשה הבינלאומית תלויה בבקשה המקומית.
המשך לקרוא