הוצאה מעורבת
מילון מונחים > הוצאה מעורבת
המונח 'הוצאה מעורבת' לקוח מן התחום של הוצאות מוכרות. לכן, על מנת להבין אותו כהלכה, יש להבין תחילה מהי הוצאה מוכרת.
הוצאה מוכרת לצורך חישוב מס הכנסה מכונה גם הוצאה מותרת בניכוי. הכוונה היא להוצאה שהוציא בעל העסק כדי לייצר הכנסה בעסק. הכוונה היא לתשלומים שבעל העסק שילם כדי שהעסק שלו יפעל ויהיה רווחי.
נדגים: נחשוב על פלוני, שהוא קונדיטור. פלוני רוכש עבור העסק שלו תנור, שבו יוכל לאפות את המוצרים שהוא מכין. לכן, מובן שהכסף ששילם בעד התנור הוא הוצאה שמטרתה לייצר הכנסה לעסק. דוגמה נוספת: נניח שפלוני פותח אתר באינטרנט, שבו הוא מפרסם את מוצרי המאפה שהוא מכין, וכן מאפשר ללקוחותיו להזמין ממנו מוצרים באופן מקוון. עלויות הקמת האתר ותפעולו ייחשבו כהוצאה מוכרת, שכן הן הוצאו על מנת להכניס הכנסה לעסק.
אחרי שהבנו מה יכול להיחשב להוצאה מוכרת, כדאי להבין מה החשיבות שלה. לפי פקודת מס הכנסה, ניתן לנכות את התשלום על ההוצאה המוכרת מגובה ההכנסה שבעל העסק יהיה חייב עליה במס. כלומר בעת חישוב מס ההכנסה של העסק מפחיתים מהכנסות העסק את ההוצאות המוכרות שהוצאו. כך מתקבל סכום נמוך יותר של הכנסה חייבת במס, ולכן סכום המס שבעל העסק ישלם הוא נמוך יותר.
מה זה הוצאה מעורבת?
אחרי שהבנו מהי הוצאה מוכרת, אפשר לפנות ולהבין את מושג ההוצאה המעורבת.
כפי שהזכרנו, לכל בעל עסק יש הוצאות עסקיות שונות. עם זאת, כמו לכל אדם, לבעל העסק יש גם הוצאות פרטיות. בעוד ההוצאות העסקיות ייחשבו במרבית המקרים להוצאה מוכרת, הרי שהוצאות פרטיות אינן כאלה ולא ניתן לקזז אותן מההכנסה החייבת. כך למשל אם פלוני הקונדיטור רכש סלון חדש לביתו הפרטי, הוא לא יוכל לטעון שמדובר בהוצאה מוכרת, כיוון שלא מדובר בהוצאה שנועדה לייצור הכנסה בעסק.
השאלה היא מה קורה כאשר ההוצאה של פלוני היא בחלקה פרטית ובחלק עסקית – זוהי ההוצאה המעורבת. כלומר הוצאה שיכולה גם לשמש את העוסק בייצור הכנסה בעסק וגם בחייו הפרטיים. נוכל לחשוב למשל על הוצאות הטלפון של העוסק: הטלפון משמש אותו הן לשיחות עבודה והן לשיחות פרטיות. סוגייה דומה עולה גם בנוגע לתשלומים שונים שנדרש לשלם עוסק שעובד מהבית (למשל: ארנונה, חשמל, דמי שכירות). אז האם ניתן יהיה לנכות הוצאות כאלה מסכום ההכנסה החייבת במס?
החוק הישראלי קובע שאם אפשר להפריד בין החלק הפרטי של ההוצאה לבין החלק העסקי שלה, החלק העסקי של ההוצאה יוכר כהוצאה מוכרת שניתן לנכות ואת החלק הפרטי אי אפשר יהיה לנכות (ייקבע לפי החלק היחסי של הפן הפרטי/העסקי בכל הוצאה). לעומת זאת, אם אי אפשר להפריד בין החלק העסקי לבין החלק הפרטי, ההוצאה כולה תחשב להוצאה לא מוכרת. כלומר אי אפשר יהיה לנכות אותה מההכנסה של בעל העסק.
