ההבדל בין הליך חדלות פירעון לבין הליך פשיטת רגל
עמוד הבית > עמודי השוואה > פשיטת רגל > ההבדל בין הליך חדלות פירעון לבין הליך פשיטת רגל
עד לא מזמן, נהוג היה לכנות אדם בעל חובות כספיים שאין ביכולתו להחזירם פושט רגל. כך, פשיטת רגל הייתה כינוי למצב שבו אדם פרטי, יחיד, לא יכול להחזיר לנושיו את הכספים שהוא חייב להם במועד שנקבע שבו יוחזרו. בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדש, חוק 'חדלות פירעון ושיקום כלכלי' שחולל רפורמה בתחום פשיטת הרגל. החוק הפך את תהליכי פשיטת הרגל (שמכונים היום הליכי חדלות פירעון) ליעילים וקצרים יותר, וגם שינה את הז'רגון בתחום: כך פשיטת רגל הפכה לחדלות פירעון של יחיד, כונס הנכסים הפך לממונה על חדלות פירעון ועוד.
אז מה ההבדל בין הליך חדלות פירעון לבין הליך פשיטת רגל? מה הם שלבי ההליך שמתווה חוק חדלות פירעון החדש? ומתי כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לחדלות פירעון הליך חדלות פירעון? אספנו עבורכם כל מה שצריך לדעת.
הליך פשיטת רגל – מה היה נהוג עד שהחוק החדש נכנס לתוקף?
ההליכים השונים הנוגעים לפשיטת רגל של יחיד היו מעוגנים בפקודת פשיטת הרגל. בעבר, חייב קיבל צו כינוס נכסים שהעביר את הנכסים שלו לאחריותו של הכונס הרשמי. מכאן היו קיימות שתי אפשרויות:
- הגעה לפשרה או להסדר אחרי קבלת צו כינוס נכסים
- הכרזה על פשיטת רגל
פשרה או הסדר
המטרה של הסדר או פשרה היא בעצם לפתור את הבעיה שיצרה פשיטת הרגל מול נושי החייב עצמם. הסדר הנושים צריך לקבל את אישורו של בית המשפט, ואם אכן התקבל הרי שאחרי מימושו החייב יהיה פטור מתשלום יתרת החובות שלו. ההסדר צריך היה לכלול בין היתר:
- מהו אחוז החובות שישלם החייב לנושים במסגרת הפשרה – כך למשל יכול להיות שכחלק מההסדר חלק מהנושים הסכימו לוותר על חלק מהחוב המקורי, כדי שחובם יוחזר להם בהקדם.
- מהו המועד שבו יבוצע התשלום ומהי פריסת התשלומים (במקרה שבו החייב משלם לנושים מדי חודש/ מדי תקופה אחרת שנקבעה בהסדר הנושים).
הכרזה על פשיטת רגל
אם לא נקבעה פשרה בין החייב לבין נושיו, ניתן היה לפנות לבית המשפט למען הגשת בקשה לפשיטת רגל, שבסופה מתקבל צו פשיטת רגל. עם קבלת הצו מבית המשפט החייב הכריז על פשיטת רגל.
לאחר ההכרזה הנכסים של פושט הרגל היו מועברים לנאמן. תפקידו של נאמן זה היה למכור את הנכסים ואת התמורה בגינם לחלק לנושי החייב או לחלופין לחלק את הנכסים עצמם בין הנושים (ובכך בעצם להחזיר להם את חובו של פושט הרגל).
הכרזת פשיטת הרגל וכך גם קבלת צו כינוס הנכסים הטילו על פושט הרגל מגבלות שונות, ובהן:
- עיכוב יציאה מהארץ
- דואר שנשלח אל החייב יופנה לכונס הרשמי
- צו תשלומים חודשיים לפיו החייב נדרש לשלם סכום כסף מסוים כדי להחזיר לנושיו
- הגשת דו"חות על מצבו הכלכלי של החייב
חדלות פירעון – ההסדר החוקי הקיים להליכי פשיטת רגל
חוק חדלות פירעון החדש
כאמור, כל ההליכים, המושגים והמונחים שקשורים להליך פשיטת רגל לאדם פרטי מעוגנים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בשנת 2019. החוק מסדיר מצבי חדלות פירעון של חברה וכן מצבי חדלות פירעון של יחיד, ויש לו 3 מטרות מרכזיות:
- להביא עד כמה שניתן לשיקום כלכלי של החייב.
- להביא למקסימום את גובה החוב שנושי החייב ייפרעו ממנו.
- לדאוג לכך שחייב יחיד (כלומר שאינו חברה, אלא אדם פרטי) ישתלב מחדש בחיים הכלכליים.
השלבים המרכזיים בתהליך חדלות פירעון של יחיד
שלב א' –פתיחה בהליכי חדלות פירעון של יחיד
פתיחת ההליך (הגשת בקשה לחדלות פירעון) נעשית על ידי קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- אם סכום החובות של פושט הרגל נמוך מ150,455, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכי פשיטת רגל.
- אם סכום החובות גבוה מ150,455 מי שאחראי על מתן הצו הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון.
התחל בהפטר בהוצאה לפועל אונליין
שלב ב' – תקופת הביניים
לאחר קבלת הצו מתחילה "תקופת הביניים". בתקופה הזו ייבדק מצבו הכלכלי של החייב ויוטלו עליו מגבלות וחובות שונים כמו:
- עיכוב יציאה מהארץ
- מגבלות על משיכת צ'קים ופתיחת חשבונות בנק
- הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי
- ביצוע תשלום חודשי שמופקד ל"קופת הנשייה" (סך כל הכספים שמהם נושי החייב יוכלו להיפרע)
שלב ג' – הפטר וקבלת הצו לשיקום כלכלי
במהלך תקופת הביניים, הנאמן שמנהל את הליכי פשיטת הרגל מכין דו"ח שבודק את מצבו הכלכלי של החייב. עם סיום התקופה, הנאמן מגיש את הדו"ח שערך ללשכת ההוצאה לפועל או לממונה על הליכי חדלות פירעון. הממונה יעבור על הנתונים, ויגבש תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.
לאחר בחינת התכנית שהציע הנאמן, בית המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי. מכאן קיימות שתי אפשרויות שלכל אחת מהן השלכות שונות:
- בית המשפט נתן לחייב הפטר מיידי – החייב פטור מחלק מהחובות לפי התכנית לשיקומו הכלכלי.
- בית המשפט לא נתן לחייב הפטר מיידי – מגבלות שונות ימשיכו לחול על החייב לתקופה של 3 שנים לערך. אם החייב עמד בכל תנאי הצו, הוא יקבל הפטר בתום שלוש השנים.
התחל בהפטר בהוצאה לפועל אונליין
ההבדלים בין הליך חדלות פירעון לבין הליך פשיטת רגל
פשיטת רגל | חדלות פירעון |
|
---|---|---|
מי עומד בלב התהליך? | • אדם פרטי בעל חובות. | • אדם פרטי בעל חובות. |
תוקף ההליך המשפטי | • ההליך המשפטי של פשיטת רגל השתנה ולא נעשה עוד לפי פקודת פשיטת הרגל. | • ההליך המשפטי נעשה על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף ב2019. |
נושי החייב ומטרתם | • אנשים וגופים שפושט הרגל חייב להם כסף, מעוניינים לקבל כמה שיותר מהחוב בהקדם. | • אנשים וגופים שהיחיד חדל הפירעון חייב להם כסף, מעוניינים לקבל כמה שיותר מהחוב בהקדם. |
מגבלות על החייב | • מוטלות מגבלות בהתאם להחלטת כונס הנכסים או ביהמ"ש. | • מוטלות מגבלות בהתאם להחלטת הממונה על הליכי חדלות פירעון או ביהמ"ש. |
נאמן בתהליך | • קיים. | • קיים. |