מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש?

הרפורמה של חוק חדלות פירעון

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק זה הסדיר את הליך פשיטת רגל לחייבים יחידים ולחברות, ואף הקנה להליך זה את שמו החדש: הליך חדלות פירעון. החוק חולל רפורמה של ממש: מהפכת חדלות פירעון ושיקום כלכלי הביאה לכך שהליכי פשיטת הרגל הפכו יעילים ומהירים יותר, הושם דגש על שיקומו של החייב אולם במקביל גם על הצרכים והזכויות של הנושה.

לחץ כאן – לבדיקת זכאות להליך חדלות פירעון לפי החוק החדש או פנה ל Ettorney בטלפון מספר  0737695347 לצורך קבלת ייעוץ חינם מעו"ד מומחה בהליכי חדלות פירעון.

הליכי חדלות פירעון – כל השלבים

כאמור, הרעיון בבסיס החוק היה התייעלות – לחסוך זמן וכסף הן למערכת המשפטית והן לחייבים עצמם. לכן נוצר הליך חדש, דומה בחלקו להליך שנהוג היה קודם לכן, אולם מהודק, ברור ומהיר יותר. כדאי לשים לב שכעת כל הדינים הנוגעים להליך מרוכזים בחוק אחד – חוק חדלות פירעון.

שלב א' –פתיחה בהליכי חדלות פירעון של יחיד (בעבר: בקשה לצו כינוס נכסים)

פתיחת ההליך נעשית על ידי קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. אם סכום החובות של פושט הרגל נמוך מ150,000, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכי פשיטת רגל. לעומת זאת, אם סכום החובות גבוה מ150,000 מי שאחראי על מתן הצו הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון. כדאי לשים לב שגם חוק ההוצאה לפועל מפנה לחוק חדלות פירעון.

פתיחת הליכים יכולה להיעשות באחת מהדרכים הבאות:

• החייב עצמו מגיש בקשה
• בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים – כדי שנושה יוכל להגיש צו לפתיחת הליכים כנגד החייב צריכים להתקיים מספר תנאים שקבועים בחוק, ותלויים בגובה החוב של החייב וכן בסוג החוב
• עורך דין הוצאה לפועל או עורך דין מומחה בחדלות פירעון יכולים להגיש בקשה מקוונת

נשים לב: החוק החדש הביא עימו שורה של שמות חדשים למושגים מוכרים מתחום פשיטת הרגל, וכך צו כינוס נכסים לנכסי חייב בפשיטת רגל הוא מעתה צו לפתיחת הליכים.

שלב ב' – תקופת הביניים

לאחר קבלת הצו מתחילה "תקופת הביניים". במהלך התקופה הזו ייבדק מה מצבו הכלכלי של החייב. בעת בדיקה זו יוטלו על פושט הרגל מגבלות וחובות שונים כמו:

• עיכוב יציאה מהארץ
• מגבלות על משיכת צ'קים ופתיחת חשבונות בנק
• הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי
• ביצוע תשלום חודשי שמופקד ל"קופת הנשייה" – סך כל הכספים שמהם נושי החייב יוכלו להיפרע
• כאשר החוב של פושט הרגל עולה על 150,000 – הגשת דו"ח על הכנסות והוצאות של החייב

לפי החוק, בתקופה זו קיים נאמן שמנהל את ההליך. נושי החייב זכאים להגיש תביעות לנאמן שבו הם מצהירים על החובות שפושט הרגל חייב להם, והנאמן מחליט האם הם מקבלים כספים מקופת הנשייה. נבהיר: שלב זה דומה לשלב שהיה נהוג גם לפני שחוק חדלות פירעון החדש נחקק. כלומר: החייב מקבל צו כינוס לנכסיו, ומתמנה מנהל מיוחד שאחראי על קיום ההליך (הנאמן). 

שלב ג' – הפטר וקבלת הצו לשיקום כלכלי (מוכר בשם: 'מחיקת חובות')

במהלך תקופת הביניים, הנאמן שמנהל את הליכי פשיטת הרגל מכין דו"ח שבודק את מצבו הכלכלי של פושט הרגל. עם סיום תקופת הביניים, הנאמן מגיש את הדו"ח שערך ללשכת ההוצאה לפועל (לצורך קבלת הפטר בהוצאה לפועל) או לממונה על הליכי חדלות פירעון (תלוי בגובה החוב של החייב).
הממונה על הליכי חדלות הפירעון יעבור על הנתונים שהציג הנאמן, ויגבש תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. מה התוכנית תכלול?

• פריסת החובות של פושט הרגל – מה היקף החובות שלו ומה מועד הפירעון הצפוי שלהן
• אילו נכסים וסכומי כסף נמצאים בקופת הנשייה והאופן שבו אפשר לממש אותם
• לעיתים תופיע בתוכנית הצעה להכשיר את החייב להתנהלות כלכלית נכונה בהמשך
• לעיתים תופענה בתוכנית הצעות למגבלות כלכליות שיוטלו על החייב
• התייחסות לאפשרות שהחייב יקבל הפטר – פטור מתשלום חלק מהחובות שהוא חב בהם (לא כולל תשלומי קנסות, חובות שנוצרו מפעילות לא חוקית וחובות מזונות)

לאחר בחינת התכנית שהציע הנאמן בית המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי. מכאן קיימות שתי אפשרויות שלכל אחת מהן השלכות שונות:

1. בית המשפט נתן לחייב הפטר מיידי – החייב פטור מחלק מהחובות לפי התכנית לשיקומו הכלכלי. 
2. בית המשפט לא נתן לחייב הפטר מיידי – מגבלות שונות ימשיכו לחול על החייב לתקופה של 3 שנים לערך. אם החייב עמד בכל תנאי הצו, הוא יקבל הפטר בתום שלוש השנים.

ביקורת על החוק

על החוק נשמעו ביקורות לכאן ולכאן, אולם משום שהוא חדש יחסית נדמה שטרם ניתן לקבוע בוודאות את השפעתו על השוק. ביקורת אחת שעשויה להיות רלוונטית למרות זאת נוגעת לאגרה המוטלת על  בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל. זו כרוכה בתשלום של 1600 שקלים (נכון ל2020). האגרה הזו נחשבת לגבוהה יחסית כשהחשש המרכזי הוא שהאגרה הגבוהה תהיה מעין חסם שבגינו חייבים לא יכריזו על חדלות פירעון.