מה הם השלבים בהליך פשיטת רגל

החל מספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדש שמאגד את כלל ההוראות הנוגעות להליך פשיטת רגל: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק זה מתייחס גם למצב של חדלות פירעון של חברות וגם למצב של פשיטת רגל של יחידים. המטרה החשובה ביותר של החוק היא להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד פושט הרגל עד כמה שניתן, תוך שמירה על החזר החובות לנושים.

חשוב לשים לב: רוב המידע באתרי האינטרנט מתייחס להוראות החוק הישן. מדריך זה רלוונטי לכל אדם שנכנס להליך פשיטת רגל החל מתאריך 15.9.2019 ומתבסס על החוק החדש.

שלבים עיקריים בהליך פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך שמתנהל בשלבים. יש למלא בקפדנות את ההוראות של כל שלב כדי להתקדם בתהליך כראוי.

שלב א' – בקשת פשיטת רגל: פתיחה בהליכי חדלות פירעון של יחיד

פתיחת ההליך נעשית על ידי קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם סכום החובות של פושט הרגל נמוך מ150,000, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכי פשיטת רגל. לעומת זאת, אם סכום החובות גבוה מ150,000 מי שאחראי על מתן הצו הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון (או בשמו הקודם: הכונס). 

מי יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים?

• פושט הרגל עצמו.
• נושה של פושט הרגל – כלומר אדם או גוף שפושט הרגל חייב לו כסף. נושה יגיש את הבקשה לפתיחת הליכים לבית המשפט. 
• עורך דין מומחה לפשיטת רגל או רואה חשבון של פושט הרגל או של הנושה – יכולים להגיש בקשה מקוונת בלבד.

חייב פושט רגל שמגיש את הבקשה יכול לעשות זאת באופן ידני או באופן מקוון (להוריד 'טופס בקשת יחיד' מאתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי). כדאי לדעת שבמקרה שהחייב הוא שמגיש את הבקשה הוא רשאי להתחרט ולמשוך את הבקשה.

כדי שנושה יוכל להגיש צו לפתיחת הליכים כנגד החייב צריכים להתקיים מספר תנאים שקבועים בחוק, ותלויים בגובה החוב של החייב וכן בסוג החוב (האם מדובר בפסק דין שלא מומש, בהוראה של הוצאה לפועל או באי תשלום מיסים?).

החל בהליך פשיטת רגל אונליין

שלב ב' – תקופת הביניים

לאחר קבלת הצו, כלומר עם פתיחת הליכי פשיטת רגל, מתחילה "תקופת הביניים". במהלך התקופה הזו ייבדק מה מצבו הכלכלי של החייב. בעת בדיקה זו יוטלו על פושט הרגל מגבלות וחובות שונים כמו:

• עיכוב יציאה מהארץ
• מגבלות על משיכת צ'קים ופתיחת חשבונות בנק
• הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי
• ביצוע תשלום חודשי שמופקד ל"קופת הנשייה" – סך כל הכספים שמהם נושי החייב יוכלו להיפרע
• כאשר החוב של פושט הרגל עולה על 150,000 – הגשת דו"ח על הכנסות והוצאות של החייב

בתקופה זו קיים נאמן שמנהל את ההליך. נושי החייב זכאים להגיש תביעות לנאמן שבו הם מצהירים על החובות שפושט הרגל חייב להם, והנאמן מחליט האם הם מקבלים כספים מקופת הנשייה.

נבהיר: שלב זה דומה לשלב שהיה נהוג גם לפני שחוק חדלות פירעון החדש נחקק. כלומר: החייב מקבל צו כינוס לנכסיו, ומתמנה מנהל מיוחד שאחראי על קיום ההליך (הנאמן). 

שלב ג' – הפטר וקבלת הצו לשיקום כלכלי

במהלך תקופת הביניים, הנאמן שמנהל את הליכי פשיטת הרגל מכין דו"ח שבודק את מצבו הכלכלי של פושט הרגל. עם סיום תקופת הביניים, הנאמן מגיש את הדו"ח שערך ללשכת ההוצאה לפועל או לממונה על הליכי חדלות פירעון (תלוי בגובה החוב של החייב).

הממונה על הליכי חדלות הפירעון יעבור על הנתונים שהציג הנאמן, ויגבש תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. מה התוכנית תכלול?

• פריסת החובות של פושט הרגל – מה היקף החובות שלו ומה מועד הפירעון הצפוי שלהן
• אילו נכסים וסכומי כסף נמצאים בקופת הנשייה והאופן שבו אפשר לממש אותם
• לעיתים תופיע בתוכנית הצעה להכשיר את החייב להתנהלות כלכלית נכונה בהמשך
• לעיתים תופענה בתוכנית הצעות למגבלות כלכליות שיוטלו על החייב
• התייחסות לאפשרות שהחייב יקבל הפטר – פטור מתשלום חלק מהחובות שהוא חב בהם (לא כולל תשלומי קנסות, חובות שנוצרו מפעילות לא חוקית וחובות מזונות)

לאחר בחינת התכנית שהציעה הנאמן בית המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי. מכאן קיימות שתי אפשרויות שלכל אחת מהן השלכות שונות:

1. בית המשפט נתן לחייב הפטר מיידי – החייב פטור מחלק מהחובות לפי התכנית לשיקומו הכלכלי. חשוב לשים לב שבית המשפט רשאי לבטל את ההפטר רטרואקטיבית או לשנות את התנאים שלו
2. בית המשפט לא נתן לחייב הפטר מיידי – מגבלות שונות ימשיכו לחול על החייב לתקופה של 3 שנים לערך. בשנים אלה החייב זכאי לבקש לשנות את הצו שניתן על ידי בית המשפט (לשנות או להמתיק את המגבלות שהוטלו עליו). אם החייב עמד בכל תנאי הצו, הוא יקבל הפטר בתום שלוש השנים.

כיצד אפשר להימנע מפתיחת הליכי חדלות פירעון?

פושט רגל יכול להגיע להסדר חוב עם הנושים שלו. את הליך הסדר החוב ניתן לערוך גם מחוץ להליכי חדלות פירעון, כלומר לפני קבלת צו לפתיחת הליכים. 

החל בהליך פשיטת רגל אונליין