פתיחת וניהול עוסק מורשה בפשיטת רגל

בעבור רבים ניהול עסק בפשיטת רגל נשמע כמו רעיון לא ממש אפשרי. הרי גם אם פושט הרגל ירצה לנהל עסק במהלך הליך חדלות הפירעון, הרי המדינה או בית המשפט יעמדו בדרכו, לא? מתברר שלא בדיוק. חוק חדלות פירעון מאפשר הפעלת עסקים של חייבים חדלי פירעון.

ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון – יש דבר כזה

כדאי לדעת שבספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדש שמאגד את כלל ההוראות הנוגעות להליך פשיטת רגל: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להרחבה קראו על פשיטת רגל החוק החדש). המטרה החשובה ביותר של החוק היא להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד פושט הרגל עד כמה שניתן, תוך שמירה על החזר החובות לנושים. כדי להגשים את המטרה הזו, החוק מאפשר תחת תנאים מסוימים הפעלת עסק עצמאי בזמן הליך פשיטת רגל.

פשיטת רגל עוסק מורשה

מה קורה במצב של פשיטת רגל אדם פרטי ששימש בטרם פשיטת הרגל (חדלות הפירעון) כעוסק מורשה? השאלה הזו מטרידה בעת האחרונה לא מעט בעלי עסקים, במיוחד כאלה שנדרשים להליך פשיטת רגל בזמן משבר הקורונה.

לפני שנסביר מתי אפשר להפעיל את העסק, חשוב להבין בקצרה מה הם השלבים בהליך חדלות פירעון. 

התחל בהליך פשיטת רגל

שלב א' – בקשת פשיטת רגל: פתיחה בהליכי חדלות פירעון של יחיד

פתיחת ההליך נעשית על ידי קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם סכום החובות של פושט הרגל נמוך מ150,000, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכי פשיטת רגל. לעומת זאת, אם סכום החובות גבוה מ150,000 מי שאחראי על מתן הצו הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון (או בשמו הקודם: הכונס). 

מי יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים?

• פושט הרגל עצמו. 
• נושה של פושט הרגל – כלומר אדם או גוף שפושט הרגל חייב לו כסף. נושה יגיש את הבקשה לפתיחת הליכים לבית המשפט. 
• עורך דין מומחה לפשיטת רגל או רואה חשבון של פושט הרגל או של הנושה – יכולים להגיש בקשה מקוונת בלבד.

שלב ב' – תקופת הביניים

לאחר קבלת הצו, כלומר עם פתיחת הליכי פשיטת רגל, מתחילה "תקופת הביניים". במהלך התקופה הזו ייבדק מה מצבו הכלכלי של החייב. בעת בדיקה זו יוטלו על פושט הרגל מגבלות וחובות שונים כמו:

• עיכוב יציאה מהארץ
• מגבלות על משיכת צ'קים ופתיחת חשבונות בנק
• הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי
• ביצוע תשלום חודשי שמופקד ל"קופת הנשייה" – סך כל הכספים שמהם נושי החייב יוכלו להיפרע
• כאשר החוב של פושט הרגל עולה על 150,000 – הגשת דו"ח על הכנסות והוצאות של החייב

בתקופה זו קיים נאמן שמנהל את ההליך. נושי החייב זכאים להגיש תביעות לנאמן שבו הם מצהירים על החובות שפושט הרגל חייב להם, והנאמן מחליט האם הם מקבלים כספים מקופת הנשייה.

שלב ג' – הפטר וקבלת הצו לשיקום כלכלי

במהלך תקופת הביניים, הנאמן שמנהל את הליכי פשיטת הרגל מכין דו"ח שבודק את מצבו הכלכלי של פושט הרגל. עם סיום תקופת הביניים, הנאמן מגיש את הדו"ח שערך ללשכת ההוצאה לפועל או לממונה על הליכי חדלות פירעון (תלוי בגובה החוב של החייב).

הממונה על הליכי חדלות הפירעון יעבור על הנתונים שהציג הנאמן, ויגבש תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. לאחר בחינת התכנית שהציע הנאמן בית המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי. מכאן קיימות שתי אפשרויות שלכל אחת מהן השלכות שונות:

1. בית המשפט נתן לחייב הפטר מיידי – החייב פטור מחלק מהחובות לפי התכנית לשיקומו הכלכלי. 
2. בית המשפט לא נתן לחייב הפטר מיידי – מגבלות שונות ימשיכו לחול על החייב לתקופה של 3 שנים לערך. 

איך אפשר לנהל עסק תוך כדי ההליך?

חוק חדלות פירעון קובע שהממונה על הליכי חדלות פירעון רשאי להורות על הפעלת העסק של היחיד חדל הפירעון בזמן תקופת הביניים (שלב ב' שהוזכר לעיל).  הממונה יאפשר את הפעילות העסקית רק אם הוא השתכנע שהיא לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושים שלו. כדי להבטיח זאת הממונה יכול להתנות את הפעלת העסק בתנאים מסוימים שיקבע וכן להטיל מגבלות שונות. אם ניתן היתר להפעלת העסק, הרי שהחייב יכול לפעול כעוסק מורשה.

כדאי לדעת שלפי החוק הממונה רשאי להורות על הפעלת העסק של החייב גם בלא הסכמתו, וזאת על מנת להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים. במקרה כזה מי שיפעיל את העסק יהיה  הנאמן. 

פתיחת עוסק מורשה במהלך חדלות פירעון

בניגוד להפעלה של עסק קיים, פתיחה של עוסק מורשה היא פחות נפוצה, ולרוב הממונה על הליכי חדלות פירעון או בית המשפט לא יאפשרו זאת, לפחות לא בתחילת התהליך. זאת משום שפתיחת עסק דורשת השקעה כספית ומלווה באי וודאות. חייב הנמצא בתהליך של חדלות פירעון מצוי בבעיה כלכלית, ולכן גורמי החוק יימנעו ממנו להוציא כספים נוספים על עסק. 

התחל בהליך פשיטת רגל