מה זה חדלות פירעון כעילה לפירוק חברה?

אורך חייה של חברה טומן בחובו לא מעט השקעות, קשרים עסקיים וסיכונים כלכליים. לכן, חברות רבות מוצאת את עצמן ללא יכולת לפרוע את החובות שלהן כלפי הנושים. מצב כזה של חדלות פירעון הוא עילה מוכרת לפירוק החברה. 

חדלות פירעון של חברה – למה הכוונה?

לחברה, כתאגיד שמטרתו הפקת רווחים, ישנם חובות ונכסים. חדלות פירעון חברה בע"מ מתרחש כאשר היא אינה יכולה לשלם את חובותיה במועד הנדרש, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות של החברה, כולל התחייבויות עתידיות ומותנות שלה, עולות על שווי נכסי החברה.

באופן עקרוני, ברגע שהוכרז שהחברה חדלת פירעון ייפתחו לגביה הליכי חדלות פירעון. אלה מתנהלים לפי סט ייחודי של דינים, במסגרתם יוסדרו יחסיה של החברה עם נושיה.

חדלות פירעון כעילה לפירוק חברה

מהו פירוק חברה?

פירוק חברה הוא תהליך שמביא לסיום חייה של החברה, ולכן באופן מעשי מחסל את אישיותה המשפטית הנפרדת. תכליתו של הליך הפירוק היא לרכז את נכסי החברה ולחלקם לנושים לפי סדר הנשייה. 

התחל בפירוק חברה

פירוק חברה בעקבות חדלות פירעון

כאמור, החוק מגדיר מצב של חברה שנקלעת לחדלות פירעון כאחת מהעילות המחייבות פירוק. ניתן לתפוס את התהליך הזה כסגירה של חברה בגלל חובות. וכך, בהנחה שאכן הוכח שהחברה היא חדלת פירעון, הליך הפירוק יחל: לחברה ימונה נאמן בפיקוח בית המשפט, עד שבסופו של דבר היא תחוסל ותימחק מרשם החברות.

עד כה, דיני הפירוק וחדלות הפירעון נעשו לפי פקודת החברות. בשנת 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהציב למערכת מספר מטרות בייעול התהליך (הוראות אלו רלוונטיות ליחיד בעיקר ולא להליכי פירוק): 

• להתייחס אל שיקומו הכלכלי של החייב (יחיד או תאגיד) כאל ערך מרכזי
•  להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים
• להגביר את היציבות והוודאות של הדין
• לקצר הליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי

מי רשאי להגיש לבית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד ומתי?

את הפנייה לבית המשפט לצורך תחילת הפירוק ניתן להגיש בהתקיים אחד מהמצבים הבאים:

1. החברה נמצאת בחדלות פירעון
2. צו פתיחת ההליכים יסייע למניע את חדלות הפירעון
3. קיים חוב לחברה אותו היא לא מסוגלת לשלם לנושה

הרשאים להגיש בקשה הם:

• החברה עצמה (כאישיות משפטית נפרדת יש לה את הזכות לעשות זאת)
• נושה של החברה (פנייתו תגיע מתוך דאגה לכך שכספיו לא יוחזרו לו)
• היועץ המשפטי לממשלה
• בעלי מניות של החברה.

שלבי הפירוק

1. הגשת בקשת פירוק לבית המשפט – בית המשפט יבחן האם אכן מתקיים מצב של חדלות פירעון, ובמידה שכן עלול ליתן צו הקפאת הליכים ולאחריו ייבחן האם צריך ליתן צו פירוק לחברה. יש לשים לב שבית המשפט שידון בתיק הוא בית המשפט שהתאגיד רשום באזור שיפוטו.
2. מתן צו פירוק ועיכוב הליכים – עם תחילת עיכוב ההליכים, נושי החברה, שלהם החברה חייבת כספים, לא יוכלו לתבוע ממנה את כספם. 
3. מינוי בעל תפקיד לחברה על ידי בית המשפט – ירכז את נכסיה של החברה כדי להגדיל את קופת הנשייה. כלומר את הסכום שנושי החברה ייפרעו ממנו לאורך הליך הפירוק. בשלב זה, אם מתקיימת אסיפה כללית של בעלי המניות ההחלטות בה יהיו קשורות לפירוק בלבד. בזמן זה המפרק משמש גם כאורגנים של החברה (הדירקטוריון, המנכ"ל). 
4. בסוף התהליך, אם אכן כל החובות הוחזרו – החברה תפורק ותחוסל על ידי רשם החברות בהתאם להוראות בית המשפט.

התחל בפירוק חברה

פירוק חברה מרצון ללא כושר פירעון

עד כה תיארנו מצב שבו החברה לא בהכרח מעוניינת להתפרק, אבל בשל מצבה הכלכלית ופנייה של נושה למשל – היא חייבת לעשות כן. 

אולם, קיימים מצבים שבהם מתקיים גם פירוק מרצון של החברה, שבו לאורך הפירוק החברה פורעת את חובותיה, ומצהירה על כך מראש בתצהיר כושר פירעון. נשאלת השאלה מה קורה אם החברה לא חותמת על תצהיר זה? כלומר, כאשר לחברה יש חובות ואין לה את היכולת להחזירם?

החברה עדיין תוכל לעבור הליך פירוק, בכפוף לקיום מספר צעדים:

1. החברה תקיים אסיפה של הנושים. דבר קיום האסיפה יפורסם ברשומות החברה והנושים יקבלו הזמנה אישית.
2. האסיפה תידרש למנות מפרק לחברה. ככל הנראה המפרק שייבחר יוצע מטעם הנושים, שהם בעלי הכוח בסיטואציה שנוצרה.
3. לאחר שנבחר המפרק יתחיל בפעילותו. תפקידו העיקרית להצליח ולהסדיר את החזרת החובות לנושים למרות הבעייתיות הקיימת.
4. המפרק ינהל את ההליך מול רשם החברות, לרבות הגשת מסמכים רלוונטיים המעידים על סיום פעילות החברה ועל הליך פירוקה.

האחריות בדבר אורגני החברה וכינוס האסיפות נעשה על ידי נושי החברה.