העסקת עובד זר – כל מה שצריך לדעת

העסקת עובד זר עשויה להיות מצילת חיים. כאשר אדם הופך למבוגר מאוד או לסיעודי הוא נזקק לעזרתו של עובד כזה, שיסייע לו באורח חייו היום יומי. עם זאת, הדרך להעסקת עובד זר לא תמיד נראית פשוטה ובהירה. היא מעלה לא מעט שאלות – כיצד להעסיק עובד זר? אילו אישורים צריך לקבל? ומה בנוגע לחוזה עבודה? אספנו עבורכם כל מה שצריך לדעת. 

גיוס עובד זר כדין – קבלת אישור מרשות האוכלוסין וההגירה

על מנת להעסיק עובד זר יש צורך לקבל אישור זכאות רשמי מרשות האוכלוסין וההגירה. על מנת לקבל אישור כזה, נדרש שמטופל יעמוד בקריטריונים המפורטים בדין. רוב הקריטריונים נוגעים לגיל המטופל תוצאות שיקבל המטופל במבחן להערכת תלות לאדם סיעודי. מדובר במבחן מטעם הביטוח הלאומי שעובר מי שהגיש בקשה לקבל גמלת סיעוד, ועומד בתנאים הבסיסיים לקבלת גמלה שכזו. ככלל, הזכאים לקבל היתר כזה הם:

• אנשים שהגיעו לגיל פרישה וקשישים (בהתייחס לתוצאות מבחן התלות)
• בוגרים באוכלוסיות מיוחדות – נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, נכי עבודה
• ילדים נכים

על מנת לקל את ההיתר יש למלא טופס בקשה לקבלת היתר העסקה, התחייבות מעסיק והצהרת ויתור על סודיות. את הטפסים ניתן למלא באופן מקוון או ידני, ויש לצרף אליהם מסמכים נלווים בהתאם לבקשת הרשות.

לאחר שמקבלים את האישור מהרשות, יש לפנות לאחת הלשכות הפרטיות המורשות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. מדובר בגופים ייעודיים לגיוס עובדים זרים למטופלים סיעודיים, והשמת עובד זר יכולה להיעשות אך ורק באמצעותן. 

לאחר העבודה מול לשכות ההבאה ומציאת העובד הזר המתאים, יש להמציא מסמכים שונים ולהגישם לרשות האוכלוסין וההגירה. לאחר תום השלב הזה, העובד יכול להתחיל ולעבוד אצל המטופל.

התחל בעריכת הסכם עבודה אונליין

העסקת עובד הזר על ידי המטופל ועל ידי חברת הסיעוד

במקרים רבים העובד הזר יעבוד אצל המטופל ויקבל תשלום הן מהמטופל עצמו (או ממשפחתו) והן מחברת הסיעוד שבמסגרתה הוא עובד. כיצד המנגנון הזה פועל?

למעשה, מטופלים בגיל מסוים ובמצב בריאותי מסוים, עשויים להיות זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. את הגמלה הזו אפשר לקבל באחת משתי דרכים:

1. לקבל את תשלום דמי המגלה עצמה
2. להעסיק עובד זר במקביל להעסקה של העובד בחברת סיעוד

במסגרת האופציה השנייה, העובד עובד הן אצל המטופל והן אצל חברת הסיעוד. חלוקת המשרה והתשלומים ביניהן היא יחסית למספר שעות גמלת הסיעוד שנקבע שהמטופל זכאי להן לפי הביטוח הלאומי. כלומר אם המוסד קבע שלפי גמלת הסיעוד המטופל זכאי ל-12 שעות מטפל בשבוע, זה יהיה היקף המשרה של העובד אצל החברה, בעוד המטופל יצטרך לשלם על 30 שעות נוספות בשבוע (משרה מלאה היא 42 שעות שבועיות).

מה כולל התשלום שיש לשלם לעובד הזר?

תשלומים חודשיים קבועים כמו שכר עבודה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והוצאות נסיעה. בנוסף, תשלומים שנתיים כמו דמי הבראה וכן עלויות נוספות כמו למשל מגורים של העובד בביתו של המטופל. חשוב לשים לב שכל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל או משפחתו) צריך לשלם את חלקו בכל אחד מהתשלומים. כלומר תשלום כל אחד מהמרכיבים שהזכרנו יתחלק באופן יחסי בין חברת הסיעוד לבין המטופל. 

חוזה עבודה בהעסקת עובדים זרים

חוק עובדים זרים קובע את התנאים השונים הנוגעים להסכם עבודה עם עובד זר. ראשית, המעסיק חייב להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד הזר מבין. יש להוראה הזאת חשיבות שכן בדיני העבודה הישראליים אין הכרח לערוך הסכם עבודה בכתב. חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק של העובד הזר לעשות זאת, ואף למסור לעובד העתק מחוזה העבודה שנכתב. חשוב לדעת שמי שלא חותם על חוזה עבודה עם עובד זר נחשב כמי שעבר עבירה פלילית, ועלול להסתכן בקנס ואף במאסר. 

בחוזה העבודה צריכים להופיע כל תנאי העבודה שהוסכמו בין הצדדים, ויש חובה שיופיעו הפרטים הבאים:

• זהות המעסיק וזהות העובד הזר.
• תיאור התפקיד של העובד הזר.
• שכר של העובד הזר וממה הוא מורכב.
• רשימת הניכויים משכר העבודה (למשל ניכוי בגין החזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים שהעובד מקבל. שימו לב שגובה ניכוי כזה קבוע בדין, הוא תלוי במיקום הגיאוגרפי של המגורים ומשתנה מדי שנה).
• תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד הזר.
• תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה.
• אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל, כולל ציון יום המנוחה השבועי של העובד.
• תנאים הנוגעים להיעדר בתשלום, חופשות, ימי חג וימי מחלה.

מי שאינו בטוח כיצד חוזה כזה אמור להיראות יכול להסתכל באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, שם פורסם נוסח חוזה העסקה לשימוש בענף הסיעוד העסקת עובדים זרים.

סוגיות נוספות בהעסקת עובדים זרים לסיעוד

העסקת עובד זר מעלה הרבה מאוד שאלות. מדובר באדם שבמרבית הפעמים משתלב בחיי המטופל ומשפחתו, ואינו דומה לעובד 'רגיל' בחברה או בארגון. לכן יש סוגיות שונות שלא תמיד ברור כיצד יש לנהוג בהן. נעלה כמה מרכזיות כאלה:

האם אפשר להסתייע בעובד הזר הסיעודי לצורך מטלות הבית?

התשובה שלילית. המעסיק לא יכול להטיל על העובד הזר את מטלות הבית, ועליו לאפשר לו לעבוד אך ורק בתחום הסיעודי. אין להעסיק את העובד בעבודה אחרת כמו בישול וניקיונות אלא אם הדבר מצוין בחוזה ההעסקה של העובד, והעובד חתם עליו בידיעה וברצון.

מתי צריך להעביר את התשלום החודשי לעובד הזר?

עד סוף החודש. אם התשלום לא הועבר עד ה-9 בחודש העוקב, העובד זכאי להגיש תביעת הלנת שכר.

האם יש להפריש לעובד הזר כספים לפנסיה?

התשובה חיובית. יש להפריש תשלומים לפנסיה בהתאם להוראות הדין החלות בשוק העבודה.

האם יש לתת לעובד יום מנוחה שבועית?

כן, יש לתת לעובד יום מנוחה שבועית בן 25 שעות בימים שישי, שבת או ראשון בהתאם למה שנקבע בחוזה ההעסקה.

האם אפשר לקצץ את שכר העובד אם נעדר מהעבודה בגלל חג?

כל עובד זר יכול להיעדר מעבודתו עד 9 ימים בשנה מבלי להיפגע בשכר. חג מתייחס גם לימים בהם עובד זר שאינו יהודי חוגג את חגיו.

התחל בעריכת הסכם עבודה אונליין